ת"א 238-05-12 סלוקי נ' ישכרוב

לפני תביעה שטרית, שראשיתה בהגשת שיק לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל בתיק 12-05521-12-9.

השיק משוך על ידי הנתבעת לפקודת "הבוסתן של איליה בע"מ" (להלן: "הנפרע"), בחתימת היסב של הנפרע ובערבות מר אליה ציון, כרשום בגב השיק. השיק הינו על סך 110,000 ₪ וזמן פירעונו ליום 30/10/06. השיק חולל מחמת העדר כיסוי מספיק והוגש לביצוע על ידי התובעת, שהינה שותפות בלתי רשומה העוסקת במתן אשראי חוץ בנקאי וניכיון שיקים, כנגד הנתבעת, הנפרע והערב. השיק הוגש לביצוע רק בשנת 2012.

א. טענות הצדדים:

1.בהתנגדותה לביצוע השטר טענה הנתבעת כי השיק נמסר לנפרע כשיק ביטחון להבטחת תשלום עבור חתונת בנה, אשר התקיימה באולם האירועים של הנפרע ביום 23/10/06. מלוא החוב בגין האירוע שולם על ידי הנתבעת לנפרע, אך השיק לא הוחזר לידיה בטענה כי הוא נמצא בהנהלת החשבונות של החברה ויוחזר לנתבעת במועד מאוחר יותר. לימים אולם האירועים נסגר והשיק לא הושב לנתבעת.

לטענת הנתבעת, התנאי לפירעון השיק לא התקיים, לנפרע לא היתה זכות להחזיק בשיק ולפיכך גם אין לתובעת זכות לקבל את תמורתו. התובעת קיבלה את השיק לידיה בחוסר תום לב ובמירמה ואיננה אוחזת כשורה בשיק. הגשת השיק לביצוע בחלוף 5 שנים ממסירתו מעלה חשש כבד לקנוניה בין התובעת לבין הנפרע.

2.בדיון בהתנגדות, אשר נערך בפני כב' הרשמת הבכירה, נחקרה הנתבעת על התצהיר התומך בהתנגדותה ובהסכמת התובעת ניתנה לה רשות להתגונן.

3.התובעת הגישה תצהיר עדות ראשית מטעם מר יצחק סלוקי , שהינו אחד השותפים בה. הנתבעת הגישה תצהיר עדות ראשית מטעמה ולאחר מכן הגישה אף תצהיר משלים מטעמה. המצהירים נחקרו בפני על תצהיריהם.

4.בסיכומיה טענה הנתבעת כי הוכיחה שהשיק נמסר כשיק בטחון, היא שילמה את מלוא תמורתו לנפרע בהתאם לאסמכתאות שצרפה לתצהירה ועוד קודם למועד פירעון השיק, ומכאן כי התנאי שנלווה למסירת השיק לביטחון לא התקיים. מאחר שלנפרע לא היתה זכות בשיק והיה עליו להשיבו לידי הנתבעת, הוא לא היה זכאי להעבירו לתובעת וממילא לא יכול היה להקנות לתובעת זכות אשר לא היתה קיימת לו בשיק. המצהיר מטעם התובעת ידע כי השיק נמסר לביטחון ואין לקבל את טענתו כי התקשר לנתבעת בעת קבלת השיק לידיו על מנת לוודא כי הוא בר פירעון. התובעת נטלה את השיק לידיה בחוסר תום לב ואף השיהוי בהגשתו לביצוע מעיד על כך. התובעת איננה אוחזת כשורה בשיק, היא לא הוכיחה שנתנה תמורה לשיק במסגרת עסקת ניכיון, כטענתה, שכן המצהיר מטעמה הצהיר כי באם שיק חזר, תמורתו שולמה על ידי הנפרע בכסף או בשיק אחר. לפיכך התובעת איננה זכאית להיפרע בשנית בגין השיק מאת הנתבעת. השיהוי בהגשת השיק לביצוע מעיד על כך שהנתבעת איננה חבה לתובעת דבר ואף נגרם לה נזק ראייתי.

5.התובעת טענה בסיכומיה כי הנתבעת לא עמדה בנטל המוטל עליה להוכיח כי השיק נמסר לביטחון ולמעשה השיק נמסר לשם פירעון. הדבר נתמך גם בכך שהנתבעת לא ראתה לנכון לבטל את השיק, אם כי, כשיטתה, סכומו שולם עוד קודם למועד פירעונו. בנוסף, הנתבעת הגישה תלונה במשטרת ישראל רק סמוך לפני הגשת התנגדותה לביצוע השטר. גם אם בית המשפט יקבע כי השיק ניתן לביטחון, התובעת, לשיטתה, הינה אוחזת כשורה בשיק, שכן קיבלה אותו לידיה בתאריך 25.7.06, בטרם הגיע מועד פירעונו, בתום לב ומסרה כנגדו תמורה בהתאם לאסמכתאות שצורפו לתצהיר התובעת. יש לקבל את עדות מצהיר התובעת לעומת גרסתה הרצופה באי בהירות וסתירות של הנתבעת, אשר אף לא הביאה לעדות מטעמה את בנה, שלטענתה, היה מעורב בכל ההתנהלות מול הנפרע.

6. על אף הארכה שניתנה לה, לא הגישה הנתבעת סיכומי תשובה עד כה.

ב. דיון:

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, בתצהירי העדים על נספחיהם ובסיכומי ב"כ הצדדים, להלן החלטתי: