ת"א 739941-04 סלקום ישראל בע"מ נ' ברמין

בפניי בקשה לביטול פסק דין. פסק הדין ניתן ביום 13.2.2005. חלפו למעלה מ – 10 שנים בין המועד בו ניתן פסק הדין לבין המועד בו הוגשה הבקשה לשחזור תיק ביהמ"ש וביטול פסק הדין. לא בנקל יקבע בית המשפט שיש להורות על ביטול פסק הדין שנים רבות לאחר הינתנו. בנסיבותיו המיוחדות של העניין, אין מנוס מלהורות על ביטול פסק הדין.

המבקשת הייתה מנויה אצל המשיבה. על פי הנטען, במועדים הרלבנטיים לעניין, בשלהי שנת 2004, היא נותרה חייבת למשיבה סך של 795 ₪, כך בהתאם לכתב התביעה. מסיבות שלא הובהרו באופן מספק בתיעוד המצוי בתיק, החוב לא שולם. בשנת 2003 יצאה המבקשת לחו"ל. היה ברור שהיא יוצאת את גבולות הארץ לתקופה ממושכת. אין מחלוקת שהיה עליה לפעול להסדרת חובה, בין במסגרת תשלום שוטף ובין בתשלום מרוכז. אין מניעה מביצוע תשלומים גם כאשר הגורם המשלם נמצא מחוץ לגבולות הארץ. בירור על אודות שיעור החוב יכול אף הוא להיעשות כשהגורם הנדרש לשאת בתשלום אינו נמצא בארץ.

החוב בגינו הוגשה התביעה לא הוסדר (חיובים קודמים או נוספים הוסדרו). המבקשת יצאה מהארץ בשנת 2003 והגיעה לביקור בארץ בשנת 2015. היא עוכבה בשדה התעופה, לאחר שהסתבר שהמשיבה הגישה כנגדה תביעה, ניתן פסק דין לחובתה, נפתח תיק הוצאה לפועל והוצא צו עיכוב יציאה מהארץ בעניינה. בנסיבות העניין שולם החוב על מנת לאפשר את ביטולו של הצו ויציאת המבקשת מהארץ.

אין מחלוקת שהתביעה הוגשה כשהמבקשת אינה בארץ. אין מחלוקת שתיק ההוצאה לפועל נפתח כשהיא אינה בארץ. עוד קודם למועד בו עזבה המבקשת את הארץ היא דאגה ליידע את המשיבה שהיא מתעדת לצאת את גבולות הארץ למספר שנים. מידע זה תועד ברישומי המשיבה (סע' 6(ד) לתגובת המשיבה). על אף האמור בחרה המשיבה להגיש את התביעה ולבצע מסירה. המסירה בוצעה לחמתה של המבקשת, שאישרה את דבר קבלת התביעה בחתימתה על גבי אישור המסירה. לא ברור מדוע היא קיבלה את המסירה ומדוע לא הודיעה לב"כ המשיבה או לבית המשפט שהיא אינה משמשת מען להמצאת כתבי בי-דין עבור המבקשת. עם זאת, אין במחדל כאמור כדי לשנות מהמסקנה, לפיה המסירה של התביעה אינה מסירה כדין. משהמבקשת עזבה את הארץ, הרי שהאפשרות לנהל כנגדה תביעה בישראל מותנית בקבלת היתר המצאה אל מחוץ לתחום. בקשה לקבלת היתר לא הוגשה. לנוכח התיעוד בדבר כוונת המבקשת לעזוב את הארץ, לא היה מנוס - אם מבוקש היה בכל זאת לנהל את ההליך המשפטי באותה העת – לערוך בחינה מקדימה בדבר מקום מושבה של המבקשת. ניתן היה לעשות כן באמצעות הגשת בקשה למתן תדפיס כניסות ויציאות מהארץ בעניינה של המבקשת או אגב מתן הנחייה לפקיד המסירה לבצע מסירה למבקשת עצמה (ככל שתימצא), ואם המסירה אינה מבוצעת לידיה – לוודא באמצעות מקבל המסירה שהמבקשת אמנם בארץ וכתב התביעה יימסר לה. לא נעשה כן.

המסירה אפוא של התביעה למבקשת אינה מהווה מסירה כדין. מסירה לבן משפחה אינה מספקת, כאשר בן המשפחה האחר כלל אינו מתגורר בארץ. גם המסירה של האזהרה אינה כדין, מאותם טעמים (המסירה כאמור בוצעה בדרך של הדבקה).

בהיעדר מסירה, באופן עקרוני דין פסק הדין שניתן על יסוד מסירה פגומה, להתבטל – ללא צורך בבחינה של טיעוני ההגנה.

גם אם ניתן היה להסתפק בידיעה של המבקשת על אודות ההליכים כנגדה כתחליף למסירה (איני קובע כך, לנוכח מגורי המבקשת בחו"ל והצורך בהיתר המצאה אל מחוץ לתחום), הרי שלא הונחה תשתית עובדתית לקיומה של ידיעה כאמור. לו הייתה המבקשת מודעת להליכים, אין ספק שהיא לא הייתה מסתכנת בהגעה ארצה, כאשר תלויים ועומדים כנגדה הליכי גבייה, טרם עריכת סידורים מקדימים.

למבקשת נודע על קיומו של צו עיכוב יציאה מהארץ ביום 18.6.2015,במועד בו יציאתה מהארץ עוכבה. לא ברור מהו המועד המדויק בו נמסרו לה מסמכים מתיק ההוצאה לפועל. מאותו המועד עמד לרשותה פרק זמן של 30 יום להגשת בקשה לביטול פסק הדין. את הבקשה היא הגישה ביום 6.9.2015. בשים לב לפגרה, עולה שהבקשה הוגשה במועד או באיחור של ימים בודדים בלבד. בנסיבות האמור, ככל שקיים איחור בהגשת הבקשה (כאמור, בהנחה שנדרשו למבקשת מספר ימים לצורך התארגנות ופנייה ללשכת ההוצאה לפועל לצורך בירור כל הנתונים – הרי שהבקשה הוגשה במועד), מדובר באיחור של ימים בודדים. בהיעדר הוכחה ברורה בדבר קיומו של איחור – אין מקום להוסיף ולהידרש לשאלה אם הונחה תשתית בדבר קיומו של טעם מיוחד להארכת המועד.

על יסוד האמור, הבקשה לביטול פסק דין – מתקבלת. פסק הדין מבוטל.

המשיבה תישא בהוצאות ושכ"ט ב"כ המבקשת ע"ס 4,000 ₪. התשלום ייעשה בתוך 30 יום.

במסגרת פסיקת הוצאות ההליך הבאתי בחשבון את העובדה שלו הייתה המשיבה נוהגת בזהירות המתחייבת, ניתן היה להימנע מהגשת תביעה כנגד המבקשת, כל עוד היא אינה שוהה בארץ. הבאתי בחשבון את העובדה שקיים חוב שלא היה שנוי במחלוקת ושתשלומו לא הוסדר, כמו גם את העובדה שחמתה של המבקשת חתמה על אישור המסירה, מבלי להגיש הודעת עדכון מתאימה לתיק בית המשפט.

עד ליום 6.9.2016 יבהיר ב"כ המשיבה האם המשיבה עומדת על ניהול התביעה. אם כן – יש להגיש עותק של כתב התביעה, על נספחיו, וכן ליתן התייחסות לאפשרות ניהול ההליך, כאשר המבקשת אינה מתגוררת בארץ.

התיק יובא בפניי במסגרת תזכורת פנימית ביום 9.9.2016.

בהיעדר הודעה, התביעה תימחק ללא צו להוצאות; תוגש הודעה בדבר כוונה לנהל את ההליך – תועבר התייחסות ב"כ המשיבה לסוגיית ניהול ההליך כנגד המבקשת השוהה בחו"ל להתייחסות ב"כ המבקשת.

הבקשה לחיוב המבקשת בתשלום ערובה נדחית (לרבות בשים לב לעובדה שהמבקשת היא הנתבעת בהליך ולא התובעת).

המזכירות מתבקשת לשלוח העתק מההחלטה אל ב"כ הצדדים.