בא"ש 172-07-16 אבו סביח נ' מדינת ישראל

זו החלטה בבקשת המבקש להורות על ביטול איסור השימוש ברכבו, כפי שהוחלט עליו ביום 29.6.16.

בהתאם לאמור בבקשה מציין ב"כ המבקש כי השוטר אשר אכף את ביצוע העבירה, קרי את הודעת איסור השימוש המקורית משנת 2015 לא נטל את רישיון הרכב אלא אפשר למבקש לתקן את הליקויים שנתגלו ברכבו. יתרה מכך, בדו"ח נשוא הבקשה דנן מציין השוטר כי רישיון הרכב של המבקש עמד בתוקפו מספר חודשים נוספים לאחר שנתגלה הליקוי כאמור.

עוד ציין ב"כ המבקש כי רכבו של המבקש לא ניטל ממנו ולפיכך אין כל אינדיקציה לכך שהיה עליו לקחת את רכבו למשרד הרישוי על מנת להורידו מהכביש.

ב"כ המשיבה התנגדה לבקשה וציינה כי ניתנה על הרכב הודעת איסור שימוש כבר לפני שנה, אמנם הדו"ח אינו קריא ועדיין מדובר בהודעת איסור שימוש שניתנה כדין. למבקש רישיון משנת 2007 ולחובתו הרשעות קודמות.

עיינתי בחומר הראיות וממנו עולה כי ההודעה בדבר הודעת איסור השימוש המקורית משנת 2015 אכן איננה קריאה כמעט לחלוטין, אלא שעדיין ניתן ללמוד ממנה כי הרכב אכן לא ניטל מהמבקש וניתנה לו אפשרות להעביר את רכבו לשם ביצוע תיקונים למוסך הקרוב עד לתאריך הנקוב בהודעת איסור השימוש.

יתרה מכך, גם בפרק הנסיבות של הדו"ח נשוא הבקשה הנוכחית מציין השוטר כי תוקף רישיון הרכב פקע ביום 8.9.15 בעוד שלרכב ניתנה הודעת איסור שימוש ביום 28.6.15.

גם בדברי הנהגה בדו"ח נשוא בקשה זו מציין המבקש כי לא ידע כי הרכב הורד מהכביש שכן קיבל דו"ח בלבד. עיון בגיליון הרשעותיו מעלה כי אכן ההרשעה האחרונה הינה בגין עבירה מיום 28.6.15 בגין עבירה של נהיגה ברכב לא תקין שלא נאסר בשימוש, בניגוד לתקנה 306 לתקנות התעבורה.

על כן אני סבורה כי יש ממש בטענות המבקש, ובנסיבות אלה ישנם פגמים מהותיים בראיות המשיבה ביחס לביסוס עבירה של נהיגה ברכב שניתנה עליו הודעת איסור שימוש.

למבקש רישיון משנת 2007 ולחובתו 8 הרשעות קודמות, כולן מסוג ברירת משפט, אין בעברו של המבקש עבירה דומה או זהה לעבירה נשוא כתב האישום, למעט העבירה האחרונה כאמור.