החלטה 801-07-13, 779-07-13

1.בפני בקשת הנתבע לביטול פסק דין שניתן ביום 29.1.14 בהעדרו.

לטענת הנתבע, נודע לו לראשונה אודות התביעות רק עם קבלת פסק הדין ביום 25.3.14 מאת שכנו בעסק.

עוד טוען הנתבע בבקשתו טענות שונות כנגד התנהלותו של התובע במהלך תקופת עבודתו אשר הביאו בסופו של יום לפיטוריו של התובע מהעבודה.

יחד עם זאת, לא מעלה הנתבע טענה מפורשת בדבר שלילת זכאות לפיצויים או התייחסות לגופו של עניין לתביעת התובע לפידיון חופשה ולשעות נוספות.

כמו כן, לא מועלית בבקשה ובתצהיר הנלווה לה כל טענה מפורטת ומכומתת של קיזוז אלא, טענה כללית כי סיכוי ההצלחה בהגנה מפני התביעה הינם טובים, וכי הנתבע "שוקל להגיש" תביעה שכנגד.

2.התובע מתנגד לבקשה.

לטענתו, הנתבע נקט ונוקט בתרגילי התחמקות מכוונים וכי אין זה סביר כי הנתבע לא ידע על התביעה.

לחילופין, טוען התובע כי אם יחליט בית הדין על ביטול פסק הדין יש לחייב את הנתבע בהוצאות בגין בזבוז הזמן של התובע בכל המהלכים שנקט עד כה.

הנתבע מבקש שלא לחייב אותו בתשלום הוצאות וככל שיורה בית הדין על תשלום הוצאות הרי שמבקש כי מועד התשלום ידחה עד לאחר מתן פסק דין סופי בתביעה.

הכרעה:

3.על גבי אישור המסירה של פסק הדין אכן צוין תחילה כי לא נדרש בדואר, ובהמשך משבוצעה מסירה ביום 24.3.14 נרשם "איש לא נמצא בבית השארתי הודעה". נתונים אלה יכולים להתיישב עם גרסת הנתבע כי פסק הדין לא התקבל בידיו במישרין, אלא דרך שכן, לאחר שככל הנראה הודבק במקום.