ת"פ 901-12-14 מדינת ישראל נ' שוקרון

בפני בקשה לביטול כתב אישום מטענה מקדמית של הגנה מן הצדק. כנגד הנאשם הוגש כתב אישום לפיו בשני זמנים שונים באותו יום מכר הנאשם בירה לקטין. עבירה של איסור מכירת משקה משכר לקטין - עבירה לפי סעיף 193 א (ב) לחוק העונשין, תשל"ז – 1977.

ב"כ הנאשם טען מספר טענות:

1. בקשר לנסיבות האירוע - המשטרה וגייסה סוכן קטין הנראה בגיר, הקטין רכש בירה אחת, לא בשעת לילה, לא באזור קטינים או מועדונים שמיצר אקסטרה חשד או ליד בית הספר. לטענת ב"כ הנאשם מדובר בהכשלה.

    

2. מדובר בסוכן מדיח, נוכח אופיו של הסוכן ומראהו קיימת בפגיעה בזכויות הנאשם. תוך שב"כ הנאשם מפנה להחלטות שונות של בית המשפוט השלום, בבית המשפט השלום רמלה 51384-06-12 ובתל אביב 22791-09-13 ב"כ הנאשם הפנה לסרט הוידאו ויתרשם כי מדובר באדם בוגר.

    

3. קיים פגם בקיום ההנחיה של הפרקליטות, על פי ההנחיה לא יוגש כתב אישום כנגד אדם שמכר פעם אחת משקה אחד של 4.5 אחוז אלכוהול. לדעת ב"כ הנאשם המהות היא אותה מהות שכן במקרה הנוכחי נמכר משקה בירה של 5.2 אחוז אלכוהול ומכירה פעמיים. כיוון שמדובר בפעמים בהפרש של רבע שעה של אותו קטין יש לראות בכך כאילו מכר פעם אחת.

    

   נוכח כך ביקש ב"כ הנאשם לבטל את כתב האישום.

   המדינה השיבה לטענות ב"כ הנאשם:

    

   1. המדינה צרף לתגובתה תמונה של הקטין. לטענתה הקטין במועד העבירה היה בן 17 וחודשיים ונראה כפי גילו והוא אינו נראה בגיר. לטענתה המשקה נרכש בהפרש של 25 דק'.