ת"ק 810-02-16 יצחקי נ' ליבנה דני שירותים פיננסיים בע"מ

1. לפני בקשת הנתבעת להעברת מקום הדיון מבית משפט זה לבית משפט לתביעות קטנות בתל אביב, לו הסמכות המקומית לטענתה.

התובעת מתגוררת בקצרין. הנתבעת, חברה המספקת שירותי מחיקת חובות, אשר מקום מושבה ברמת גן.

2. עניינה של התביעה, בהסכם התקשרות בין התובעת לנתבעת, בנוגע למתן שירותי פריסת ומחיקת חובות לתובעת. לטענת התובעת, לא קיבלה השירות מאת הנתבעת ולא הוחזר לה כספה אשר שולם מראש. זאת, למרות התחייבות הנתבעת להחזיר הכספים ששולמו, באם לא יסופק השירות. 3. כתב הגנה לא הוגש לתיק, וביום 3/4/16 ניתן פסק דין בהעדר הגנה. לאחר שהנתבעת הגישה בקשה לביטול פסק הדין, בוטל פסק הדין כנגד הפקדת סך של 5,000 ₪ בתיק.

4. בבקשה דנן טענה הנתבעת כי החלופות אשר בסעיף 3 לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד-1984, מצביעות על סמכותו המקומית של בית המשפט בתל אביב. יוער כי הנתבעת התייחסה בבקשתה לתקנות סדר הדין האזרחי, בעוד התקנות החלות בענייננו הינן תקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), התשל"ז-1967.

5. תקנה 2 לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), התשל"ז-1976, קובעת כדלהלן: "2.תביעה תוגש לבית המשפט שאזור שיפוטו הוא אחד המקומות המנויים להלן, והוא על אף האמור בכל הסכם שבין בעלי הדין; ואלה הם:

(1)מקום מגוריו או מקום עסקו של הנתבע;

(2)מקום יצירת ההתחייבות;

(3)המקום שנועד, או שהיה מכוון, לקיום ההתחייבות;

(4)מקום המסירה של הנכס;

(5)מקום המעשה או המחדל שבשלו תובעים;

(6)בתביעה שכנגד - מקום הגשת התביעה המקורית. :"

6. הנתבעת ציינה כי משרדיה ברמת גן, מקום עריכת ההסכם עם התובעת במשרדיה ברמת גן, והמקום שנועד לקיום ההתחייבות היה ברמת גן שם התכוונו הצדדים כי הנתבעת תספק שירותיה. 7. התובעת בתגובתה לא חלקה על האמור, אלא ביססה התנגדותה לבקשה בטענה כי "מרגע שביקשנו להפסיק את ההתקשרות...נאלצתי לבזבז מזמני לא מעט זמן שהיה כרוך מבחינתי בהפסד כספי נוסף הן בהגעה לרמת גן מקצרין.....כשמצבי הכלכלי לא טוב." וגם "לכן אני מבקשת מכבוד בית המשפט לא להעמיס עלי עוד הוצאות שגם כך מקשות עלי....ולהשאיר את הדיון שנקבע בקצרין..".

8. בפסק הדין בר"ע 1349/99 מרק גלמן נ' גנדי וכיטוב (פורסם בנבו) נקבע כדלהלן:

"הכלל הוא שהסמכות המקומית נקבעה בתקנות סדר הדין האזרחי כדי לשרת את נוחיות הנתבע, שלא ייאלץ להתדיין הרחק ממקום מגוריו, או הרחק מיתר המקומות הקובעים את הסמכות המקומית על פי התקנות. אולם, הנתבע רשאי לוותר על כך, ככל שהענין נוגע לסמכות מבחינת המקום. . . " (ראה גם זוסמן, בעריכת ש' לוין, סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעית, עמוד 78).