עמ"נ 22411-04-16 פפר נ' והבטיחות בדרכים

לפניי בקשה למתן פטור מהפקדת ערבון במסגרת ערעור מנהלי שהגיש המבקש על החלטת וועדת הערר של רשות הרישוי (להלן: "הרשות") מיום 15.3.2016, אשר החליטה לפסול את רישיונו של המבקש לדרגת רישיון B עד לחודש מרץ 2017.

טענות הצדדים:

כעולה מהודעת הערעור, רישיון המבקש נפסל בגין העדר עצירה בתמרור עצור. כתוצאה מכך, נדרש המבקש לעבור טסט, שבו נכשל , ועל כך הגיש ערעור למשרד הרישוי. במסגרת הליך הערעור נדרש המבקש לעמוד בפני ועדה רפואית מטעם הרשות שדחתה את ערעורו והחליטה על פסילת רישיונו.

ביום ה-12.4.2016 הגיש המבקש בקשה לפטור מאגרה וערבון. המבקש הצהיר כי משכרותו הממוצעת הינה בסך של 5,000 ₪ מדי חודש המורכבת מתשלומי פנסיה וביטוח לאומי. ועוד, המבקש הצהיר שבבעלותו דירה, שלפי הצהרתו נאמדת בכ-1,000,000 ₪, ורכב פרטי. בנוסף טען כי בשל היותו פנסיונר ראוי להתחשב במצבו ולפטור אותו מתשלום האגרה והערבון.

המערער ציין כי ניסיונו הטוב בנהיגה לאורך שנים רבות ובעיותיו הרפואיות אשר מקשות עליו להתנייד מחייבות את מתן הרישיון.

ביום ה-13.4.2016 קבעתי כי על המבקש להמציא מסמכים המעידים על מצבו הכלכלי ואלה צורפו על ידו ביום ה-17.4.2016. בה בעת, הודיע המבקש כי ישלם את האגרה בגין פתיחת התיק, אך עמד על בקשתו לפטור מערבון.

ביום 18.5.16 הוגשה תגובת המשיבה במסגרתה התנגדה לבקשה לפטור מערבון, זאת היות והמבקש לא עמד בנטל ההוכחה הדרוש. לטענתם, המבקש לא הוכיח כי מצבו הכלכלי אינו מאפשר את הפקדת הערבון, שכן ברשותו דירה בבעלותו בסך של 1,000,000 ₪, נכסי השקעות בסך של כ-250,000 ₪ והכנסות נוספות. כך גם לעניין סיכויי הערעור טוענת המשיבה כי המבקש יוצא כנגד קביעות עובדתיות ואינו מצביע כלל על עילה להתערבות בהחלטות הוועדה, וזאת חרף הדרישה לפגם חמור ומשמעותי על מנת להצדיק להתערבות בשיקול דעתה של ועדה מקצועית.

בתגובתו מיום 25.5.16 טען המבקש כי אין ביכולתו לדעת מראש את תוצאות המשפט ומשכך תשלום ערבון הינו מיותר, וכן לגוף הערעור טוען כי נקט בהליך השגה שגוי ועל המדינה היה לתקנו במועד.

דיון והכרעה: