ש' נ' כלל חברה לביטוח בע"מ ואח'

לפניי בקשה למינוי מומחים רפואיים בתחום האורטופדי מכוח חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים תשל"ה- 1975 (להלן: "חוק הפלת"ד").

לטענת התובע, מתקיימים בעניינו ראשית הראיה והקשר הסיבתי הנדרשים לצורך מינוי מומחים רפואיים מטעם בית המשפט.

הנתבעת מתנגדת לבקשה. הנתבעת מפנה לעובדה שלא צורף תצהיר בריאות מלא ושלם, והא ראיה היא כי לתובע נקבעה נכות בתאונה אחרת בשיעור של 5% עובדה אותה לא ציין בתצהיר הבריאות החסר שהגיש, כך לא ציין תאונה מאורחת לתאונה בה עסקינן משנת 2015 וכיו"ב. לגופה של בקשה מפנה הנתבעת הרצף הטיפולי העולה מהמסמכים הרפואיים שצורפו לבקשה למינוי מומחים. לחלופין, מוסיפה הנתבעת כי במידה ויוחלט בניגוד לעמדתה, להורות על מינוי מומחה רפואי מטעם ביהמ"ש, יש להשית את שכר טרחתו על התובע לנוכח הנתונים האמורים.

יצויין כי פעם אחר פעם התרעתי והתריתי בב"כ התובע על מנת שהתובע יגיש תצהיר בריאות משלים ומלא לנוכח הנתוינם שנמסרו ושהוצגו על ידי ב"כ הנתבעים.

על אף האמור לא הוגש תצהיר מלא למרות שנערכו מספר ישיבות לצורך כך.

במצב דברים זה, עתר ב"כ הנתבעים למחיקת הבקשה למינוי מומחה, או לחלופין להשית שכר הטרחה על התובע.

לאחר ששקלתי כלל הנתונים האמורים, תוך שימת לב לגישה הליברלית למינוי מומחה, לא מצאתי למחוק את בקשתו של התובע למינוי מומחה, ולנוכח התיעוד הרפואי שצורף כן להורות על מינוי מומחה.