עמ"נ 48954-05-16 וולדיט אסגודום (עציר) נ' רשות האוכלוסין - משרד הפנים

1.בפני ערעור על החלטות בית הדין לביקורת משמורת של שוהים שלא כדין מיום 14.4.16 ומיום 21.4.16, במסגרתן הותר צו המשמורת אשר הוצא למערער על כנו וזאת בשל היות המערער, נתין אריתריאה, חשוד בעבירות אינוס שנעשו בצוותא.

2.המערער נתין אריתריאה והסתנן לישראל ביום 11.6.10 ובהתאם למדיניות שהיתה נהוגה באותה עת קיבל רישיון שהיה לפי סעיף 2 (א) (5) לחוק הכניסה לישראל תשי"ב – 1985. רישיון אשר הוארך מעת לאת.

3.ביום 9.2.16, התקבל דיווח במשטרת ישראל ולפיו המערער דרוש לחקירה בחשד לביצוע עבירת אינוס, אירוע משנת 2012, וכי עליו ליצור קשר עם המשטרה. יובהר כי על אף שהמעשה בו נחשד המערער אירע בשנת 2012, החשד כנגדו התעורר רק בתחילת 2016, בעקבות ממצאי DNA שהתגלו בזירת האירוע ואשר יש בהם לכאורה כדי לקשור את המערער לאירוע האינוס.

4.ביום 22.2.16 התייצב המערער במשרדי המשיבה ובעקבות המידע שהתקבל ממשטרת ישראל וחוות דעת משפטן מיום 17.2.16, לפיה המערער חשוד במעורבות בעבירת אינוס, נערך למערער שימוע לביטול רישיונו. נערך למערער שימוע ובתום השימוע החליט הממונה על ביקורת הגבולות לבטל את רישיון השהייה של המערער בארץ וכן, להעביר את המערער למשמורת.

5.ביום 24.2.16 הובא המערער לפני בית הדין לביקורת משמורת אשר אישר את צו המשמורת. צו זה אושר גם בדיון מאוחר יותר שהתקיים ביום 24.3.16.

ביום 10.4.16 ניתנה החלטה על ידי בית הדין למשמורת ולפיה אם עד ליום 17.4.16 לא יוגש כתב אישום בעניינו של המערער או ינתן פירוט אודות המשך ניהול החקירה בעניינו ישוחרר המערער ממשמורת ביום 18.4.16 בכפוף לשורה של תנאים אותם נקב בית הדין.

6.ביום 14.4.16 הוגשה בקשה לעיון חוזר על ידי המשיבה לבית הדין למשמורת ובמסגרתה הציגה מידע חדש ממנו ניתן ללמוד לכאורה, כי החקירה בעניינו של המערער טרם הסתיימה וכי עם סיומה יועבר התיק לעיון הפרקליטות.

נוכח הודעה זו מטעם המדינה נתן בית הדין למשמורת החלטה, ביום 14.4.16, המורה על ביטול החלטת השחרור וקבע כי הוא סבור שבשלב זה המשמורת ממשיכה לקיים את תכליתה גם בשל העובדה שהחקירה בעיצומה ונוכחותו של המערער במהלך החקירה עלולה להידרש. כמו כן, הורה בית הדין כי המשיבה תערוך למערער שימוע נוסף בנוכחות בא כוחו ובמסגרת החלטה זו קבע בית הדין כי ב"כ המערער תעביר הודעה ובה שלושה מועדים אפשריים לקיום שימוע וכי תיאום השימוע יעשה מול משרד הפנים.

7.ביום 18.4.16 הוגשה מטעם המערער בקשה לעיון מחדש בהחלטת בית הדין וביום 21.4.16 דחה בית הדין את הבקשה תוך שציין שלא ברור איזה שימוע נערך למערער ואם אותו שימוע הוא השימוע שנערך בהוראת בית הדין.

8.במסגרת הערעור שבפני טענה ב"כ המערער, כי אין כל הצדקה להמשך החזקתו של המערער במשמורת נוכח התמשכות הליכי החקירה שאין בהם כדי להצביע על חשד סביר לדבר מעורבותו של המערער באירוע האינוס הנטען.

לטענתה, בהעדר הצהרת תובע או עמדה כתובה עניינית בדבר כוונה להגיש כתב אישום כנגד המערער לא ניתן ללמוד מהנסיבות המיוחסות לו דבר מסוכנותו ועל כן בהינתן התמשכות הליכי החקירה יש להורות על שחרורו.