פ"ל 371-12-15 מדינת ישראל נ' חגמה

לפני בקשה לעיכוב ביצוע ריצוי עונש של מאסר בעבודות שירות עקב פניית הנאשם לכב' נשיא המדינה בבקשת חנינה.

1.הנאשם הורשע על פי הודאתו, בגדר הסדר טיעון, בעבירות שונות ובהן עבירות של נהיגה בזמן פסילה, אי ציות לתמרור, נהיגה ללא ביטוח תקף ועוד. בגדר הסדר הטיעון השית בית המשפט על הנאשם עונש מאסר לריצוי בעבודות שירות.

2.הנאשם פנה לכב' נשיא בית המשפט בבקשת חנינה במובן זה שעונש המאסר שהוטל עליו יומר לעונש אחר בשל נסיבותיו האישיות של הנאשם. מטעם זה עותר הנאשם לעכב ביצוע עבודות השירות שהוטלו עליו תוך שהוא מצהיר כי ככל שהטיפול בבקשת החנינה תתארך לא תהיה לו בקשה נוספת לעיכוב הביצוע.

3.התביעה מתנגדת לבקשה.

דיון

4.לצערי אני נאלץ לדחות את הבקשה. הכלל בעניין זה הוא כי " עיכוב ביצוע גזר דין בנימוק שהוגשה בקשה לחנינה לכבוד נשיא המדינה, יש בו - במיוחד בנסיבות שלפנינו - משום עירוב שיקוליו של בית המשפט בשיקוליה של הרשות המחוננת, ומשום אפשרות של השפעה, כביכול, על שיקוליה של זו, ומן הראוי שלא ייעשה כך ולא ייראה כך" (.בש"פ 1835/93‏ ‎ ‎דב קלווין‎ ‎נ' מדינת ישראל, פ''ד מז(2) 101). אכן, עשויים להיות מקרים בהם עשויות להתקיים נסיבות מיוחדות וחריגות בעטיין יעכב בית המשפט את ביצוע גזר הדין או רכיב מרכיביו לצורך הגשת בקשת חנינה. מקרים אלה הם " ...מיוחדים שבמיוחדים, יוצאי דופן במינם ובסוגם, ועיקרם יהיה באירועים שאירעו לאחר גזר הדין ואשר לו היו בפני בית המשפט בעת שגזר את עונש המאסר אפשר היו משפיעים על שיקול דעתו שלא לגזור עונש מאסר כפי שגזר” ( בש"פ 5339/94 עובדיה שמואל נ. מ"י (7.10.94).

אין כל טענה במקרה זה כי הנסיבות בהן נתלית בקשת החנינה אירעה לאחר גזר הדין והם כאלה שאילו היו מונחים לפני בית המשפט עובר לגזר הדין היו משפיעים על שיקולי בית המשפט לגזור עונש מאסר.

5.הנה כי כן, לא נמצא במקרה זה טעם המצדיק עיכוב ביצוע ועל כן אני דוחה את הבקשה.