עמ"נ 7101-06-16 גיסאו(עציר) ואח' נ' משרד הפנים

1.ערעור על החלטת בית-דין לביקורת משמורת בגבעון (כב' הדיין דורפמן) לפיה אישר המשך החזקתו של המערער 1 [להלן: המערער] במשמורת.

רקע וההחלטה נושא הערעור

2.המערער, נתין אתיופיה, נכנס לישראל ביום 17.4.14 באשרת תייר, אשר היה בתוקף עד ליום 1.5.14, וממועד זה שוהה הוא שלא כדין בישראל.

המערערת 2 [להלן: המערערת] אזרחית ישראל, היא בת-זוגו של המערער, כאשר לטענת המערערים נישאו הם באתיופיה בשנת 2014. עוד נטען, כי לבני הזוג ילד משותף, אזרח ישראל יליד 10.6.15, ובנוסף מצויה המערערת בשלבי הריון מתקדמים ועתידה ללדת את ילדם השני המשותף.

3.על-פי הרישומים במערכת אביב (עליהם ניתן ללמוד מפרוטוקול שמיעת הטענות שצורף לכתב הערעור) עולה, כי בחודשים פברואר 2015 ודצמבר 2015 פנו המערערים ללשכות משרד הפנים לשם פתיחת תיק. ביום 2.2.16, הגיעו ללשכת מנהל האוכלוסין בראשון לציון כדי להגיש בקשה. המערערים הציגו תעודת נישואין, אך הפקידה הבחינה כי תאריך הלידה אשר צוין בתעודת הנישואין ובתעודת הלידה שונה מהתאריך המצוין בדרכון. עוד צוין בתעודת הרווקות שהמערער היה רווק עד ליום 5.10.13, כאשר מועד הנישואין היה ביום 4.11.13. בני הזוג התבקשו להציג מסמכים מתוקנים ולהשלים מסמכים חסרים, ולאחר מכן לתאם תור להגשת בקשה. לדברי ב"כ המשיב, למערערים לא נפתחה כלל בקשה ולא שולמה אגרה בגין פתיחת הבקשה.

4.ביום 23.5.16 עוכב המערער בגין שהייה בלתי-חוקית, הוא הובא לפני ממונה ביקורת הגבולות, והוצאו כנגדו צווי משמורת והרחקה.

5.ביום 25.5.15 נערך דיון בעניינו של המערער בבית-הדין, אשר פירט בתמצית את כל האמור לעיל, כשציין כי "התיקון" של המסמכים בתהליך ועולה כסף רב שאינו מצוי ברשותו.

6.בהחלטה נושא הערעור נבחנו עילות השחרור ונקבע, כי המערער ידע כי הוא שוהה ללא אשרה בתוקף כשנתיים. כמו-כן, בית-הדין לא השתכנע כי המערער ייצא בעצמו מישראל ככל שישוחרר בערובה, הואיל ואינו מעונין לשוב לארצו. בהעדר כל עיכוב בהרחקת המשיב, נקבע כי לא מתקיימת כל עילה אחרת לשחרורו.

טענות ב"כ הצדדים

טענות ב"כ המערערים