פש"ר 56-10 בנק הפועלים סניף נצרת נ' חביבאללה ואח'

החייב, עו"ד במקצועו, המצוי בהליכי פש"ר שננקטו נגדו לבקשת נושה, הגיש בקשה לפסילת שופט.

נימוקי הבקשה :

לאורך כל הדיון מגלה בית המשפט, ביחס למבקש, עויינות מיוחדת ומתייחס אליו כאל פושע שהונה את נושיו וכעת מבקש לפטור עצמו בנזיד עדשים, בעוד שהאמת היא שמדובר באדם שהסתבך בעיקר בחובות בשל ערבויות שנתן במהלך המאה הקודמת, עוד בטרם קיבל רישיון עריכת דין לעסוק במקצוע.

בית המשפט מנסה לפגוע בעיסוקו של המבקש ולשלול ממנו את האפשרות להתפרנס בכבוד.

היחס של בית המשפט שהביא להכרזתו של המבקש לפושט רגל, יביא בסופו של דבר לכך שהחייב יאבד את רשיונו ומטה לחמו.

המבקש זוכה ליחס משפיל, הכולל מטרה ממוקדת לפגוע בו על לא עוול בכפו.

המבקש מפרט דוגמאות, שלטענתו ממחישות את היחס המשפיל:

• בית המשפט אישר התראת פשיטת רגל לחייב, למרות שלא היה ראוי לקבל את הבקשה שנסמכה על פסק דין משנת 1992.

• הדיונים בתיק הפש"ר נדחו בהסכמה משום שהמבקש המשיך את המו"מ לגיבוש הסדר סופי, שלא הושג בסופו של דבר.

  בדיון שנערך ביום 2/4/12, אליו לא יכול היה המבקש להגיע, ניתן נגדו צו כינוס. בקשתו לבטל את הצו בנימוק שלא יכול היה להגיע, נדחתה. על החלטה זו הוגש ערעור שהתקבל.

• לאחר קבלת הערעור החל בית המשפט להתאכזר למערער ולפגוע בו עוד יותר, והמבקש היה לצנינים בעיני בית המשפט.

• בית המשפט דחה את בקשת החייב לדחיית הדיון ונתן צו כינוס נגד החייב, לאחר שהחייב הסכים למתן צו כינוס נוכח המלצת ב"כ הנושה – עו"ד נשר, וזאת לאור טענות עו"ד נשר שהחייב יוכל להגיע להסדר ויופטר מחובותיו, אם יציע 100,000 ₪, שעה שחובותיו עמדו אז על סך כ –3,000,000 ₪. למרות שהמבקש הציע תשלום של 100,000 ₪ לא כינסו הנאמן והנושים אסיפת נושים ודחו את החייב בלך ושוב. "אין להוציא מכלל אפשרות שהם פשוט פחדו מבית המשפט הנכבד".