חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

עמ"נ 43383-12-14 חברה לניהול והשקעות בע"מ נ' ארנונה עיריית תל אביב

: | גרסת הדפסה
עמ"נ
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
43383-12-14
5.6.2016
בפני השופטת:
רות לבהר-שרון

- נגד -
המערערת:
ה.ל.י חברה לניהול והשקעות בע"מ
עו"ד מרים זקבך 		המשיב:
מנהל הארנונה של עיריית ת"א
עו"ד נעמה חליפה
פסק דין

 

 

בפניי ערעור מנהלי על החלטת ועדת הערר של עיריית ת"א, במסגרתה נדחו תיקי ערר מס' 140008652 ומס' 140010697 (להלן: "ההחלטה" או "העררים") שהוגשו על ידי המערערת, חברת ה.ל.י חברה לניהול והשקעות בע"מ (להלן: "המערערת"), נגד המשיב מנהל הארנונה בעיריית ת"א (להלן: "המשיב"), בשל חיוב ארנונה לשנות המס 2012-2014.

 

העובדות

 

1. המערערת היא בעלת נכס המצוי ברחוב ויצמן 14, בו היא מפעילה מסעדה בשם "צ'יינה טאון" (להלן: "המסעדה"), הממוקמת בקומת הקרקע של מרכז ויצמן (קומת ההסעדה). עד ליום 26.11.12 חויבה המערערת בארנונה על פי שטח של 80 מ"ר, אולם בעקבות ביקורת שנערכה בנכס, נשלחה למערערת הודעת שומה מתוקנת, לפיה הוחלט להגדיל את שטח החיוב ל-127 מ"ר. הגדלת השטח נבעה משלוש סיבות, אשר שתיים מהן רלוונטיות לענייננו: האחת, תוספת של 12.44 מ"ר, לגביה חוייבה המערערת כמחזיקה בלעדית, ומתייחסת לארבע נקודות ישיבה שסמוכות לעסק של המערערת (נקודה אחת מתוכן היא ארבעת כסאות בר שצמודים לחלון ההגשה של המסעדה); השנייה, תוספת של 34.65 מ"ר המהווה את חלקה היחסי של המערערת במתחם ההסעדה הכללי, שכולל שולחנות וכסאות.

 

2.המערערת הגישה ערר לביטול תוספות השטחים שבגינם הושתו עליה חיובים נוספים. הערר נדחה על ידי הועדה, ומכאן הערעור.

 

3.בהחלטת הועדה נקבע, כי לגבי תוספת השטח של 12.44 מ"ר, שכוללים הן את ארבעת כסאות הבר הסמוכים לחלון ההגשה של המסעדה, והן שולחנות נוספים בשטח המדובר - אין עוררין כי שטח זה משרת את לקוחות המערערת בלבד, והחיוב בארנונה כדין.

באשר לתוספת השטח של 34.65 מ"ר, קבעה הועדה כי לא מדובר בשטח משותף שאין לחייבו בארנונה, אלא ב"שטח המשמש במשותף" את כלל העסקים הנמצאים במתחם, ועל כן יש לחייבו באופן יחסי.

עוד דחתה הועדה את טענתה החלופית של המערערת לפיה מדובר בשטח מעבר החייב ב-50% בלבד, תוך שקבעה כי "השטח בו מוצבים השולחנות והכיסאות אינו משמש ואינו יכול לשמש למעבר", והותיר בצריך עיון את השאלה האם "שטח מעבר" חייב להיות בחצר, או שיכול להיות גם מקורה.

 

4.טענת המערערת לפיה החיוב שהוטל עליה ביום 26.11.12 הוחל למפרע מיום 3.6.12 באופן בלתי חוקי, נדחתה על ידי הועדה, בנימוק כי דיון בסוגיה שעניינה חוקיות החיוב אינה נמנית עם סמכויותיה מכוח סעיף 3(א) לחוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית), תשל"ו-1976 (להלן: "חוק הערר").

 

טענות הצדדים בערעור

 

5. לטענת המערערת, שגתה ועדת הערר כאשר דחתה את השגותיה, והחליטה לחייב את השטחים המשותפים באופן יחסי ובאופן רטרואקטיבי.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>