חע"מ 122-09 עירית אשדוד נ' ביטון

1.ביום 29.5.2012 הורשע הנאשם, על פי הודאתו, בעבירה המיוחסת לו בכתב האישום, ביצוע עבודות בנייה טעונות היתר ללא היתר, ושימוש במקרקעין הטעון היתר, ללא היתר, עבירה לפי סעיפים 145(א)(2), 204, 208, 218, 219 לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965.

כמפורט בכתב האישום, עסקינן בעבודות בניה שבוצעו בדירה שהיתה בבעלות הנאשם ברחוב אליקים 10, אשדוד (הידועה כחלק מחלקה 243 בגוש 2025). עבודות אלה כללו תוספות לדירה בחזיתות המערבית והמזרחית של הדירה (בהיקף כולל של כ- 31 מ"ר), בניית בריכת שחיה ופריצת גדר לצורך כניסה אל הבית מן החוץ. בנוסף, כאמור לעיל, הורשע הנאשם בשימוש במקרקעין, בכך שהשתמש בהם, ללא היתר.

2.במועד הנ"ל, נדחו הטיעונים לעונש, על מנת לאפשר לנאשם לנסות ולהסדיר את המצב התכנוני, אלא שבדיון שהתקיים ביום 31/5/2016 התברר כי הנאשם לא עשה דבר לצורך הסדרת המצב התכנוני והכשרת עבירות הבנייה על אף ההזדמנות שניתנה לו.

3.ביום 31/5/2016 התקיים דיון, לאחר שהיה קושי באיתורו של הנאשם על פני זמן לא מועט, ובגידרו טענו הצדדים לעונש.

4.המאשימה בטיעוניה מסרה, כי מתחם הענישה ההולם את העבירה בה הורשע הנאשם נע בין קנס בסכום של אלפי ש"ח לבין קנס בסכום של עשרות אלפי ש"ח, ובצד זאת חתימה על התחייבות כספית להימנע מביצוע עבירה דומה בעתיד.

המאשימה ציינה, כי הנאשם טען בפניה, בעל-פה, כי הוא מצוי בבעיות כלכליות, וכי מצבו המשפחתי רעוע.

5.הנאשם בטיעוניו מסר, כי הדירה נמכרה על-ידי כונס נכסים שמונה על נכסיו, וכי גם לאחר מכירתה נותרו לו חובות. הנאשם הוסיף עוד, כי הינו גרוש, ולעת הזו אינו עובד.

6.בהתאם להוראות סעיף 40 ג' לחוק העונשין, התשל"ז -1977, בקביעת מתחם העונש ההולם, על בית המשפט להתחשב בערך החברתי שנפגע מביצוע העבירה, מידת הפגיעה בנאשם, מדיניות הענישה הנהוגה, וכן בנסיבות הקשורות בביצוע העבירה.

7.אשר לעבירת הבניה ללא היתר יש לומר, כי מדובר בביצוע עבודות בהיקף ניכר, אשר נושאות בצידן הנאה ורווח כלכלי, כך במיוחד יש להדגיש בניית שתי תוספות בהיקף של למעלה מ- 15 מ"ר כל אחת (כשני חדרים) ובניית בריכת שחייה.