ת"א 621-02-16 קליין נ' לייבל ואח'

לפניי בקשה מטעם הנתבע 1 לביטול פס"ד שניתן נגדו על-ידי בתיק זה ביום 17.4.16 בהיעדר כתב הגנה במועד.

יצוין בראשית הדברים, כי פסה"ד הנ"ל ניתן גם נגד הנתבעת 2, אלא שהנתבעת 2 הגישה בקשה נפרדת משלה לביטול פסה"ד (נגדה), ובהחלטתי מיום 4.5.16 הכרתי באותה בקשה נפקדת וקבעתי כי פסה"ד ייבוטל נגד הנתבעת 2, בכפוף לכך שהנתבעת 2 תשלם בפועל לתובעת הוצאות ההליך בסך 4,000 ₪ עד יום 30.5.16. ההוצאות הנ"ל לא שולמו כך שפסה"ד לא בוטל בפועל כלפי הנתבעת 2, אך הנתבעת 2 הגישה ביום 5.5.16 בקשת רשות ערעור על החלטתי הנ"ל בעניין התנאת הביטול בתשלום הוצאות (בבית המשפט המחוזי בת"א ברע"א 13256-05-16), וכב' ביהמ"ש של ערעור טרם הכריע בבקשה בהליך הערעורי הנ"ל.

בחזרה לבקשה שבנדון, בעניינו של הנתבע 1 בלבד.

לאחר שעיינתי בבקשת הנתבע שבנדון מיום 15.5.16, בתגובת התובעת מיום 23.5.16, בתשובת הנתבע לתגובה מיום 31.5.16 ואף בהבהרה המיוחדת של הנתבע מיום 9.6.16 (בהמשך להחלטתי מיום 6.6.16), אני מחליט כך:

פסה"ד שניתן נגד הנתבע 1 ביום 17.4.16 – מבוטל בזאת.

הנתבע 1 ישלם לתובעת הוצאות בשיעור של 1,000 ₪, ללא קשר לתוצאות הליך אחר כלשהו. מובהר, בנסיבות, כי איני מתנה את ביטול פסה"ד בתשלום בפועל של ההוצאות, אך החיוב בהוצאות תקף ומחייב, וככל שההוצאות לא ישולמו בפועל, תוכל התובעת לפעול לגבייתן בדרכים החוקיות המקובלות.

להלן נימוקיי, בתמצית:

שוכנעתי ממכלול הטענות והמסמכים, כי מסירת מסמכי התביעה שעל בסיסה ניתן פסה"ד הינה מסירה כדין: המסירה בוצעה בכתובתו החוקית של הנתבע, היא הכתובת הרשומה במרשם האוכלוסין. הנתבע מודה בפה מלא כי זו אכן כתובתו הרשומה, ואף מסביר מדוע אינו טורח לעדכנה ולשנותה (משאינו מתגורר בה בפועל), אך לפי הגדרת "מען" בתקנה 1 לתקנות סדר הדין האזרחי, זו בהחלט כתובת חוקית, שמחוקק המשנה ביקש לראות בה כתובת מספיקה לביצוע מסירה. ברור מהגדרה חוקית זו, כי גם כאשר הנתבע הנמען אינו מתגורר בפועל בכתובת זו, ממשיכה היא להוות כתובת חוקית למסירת כתבי בי-דין עבורו, וזאת כל עוד הנמען לא טורח לעדכנה. המטרה ברורה: ליצור מצב שבו רישומי מרשם האוכלוסין יהיו מחייבים ומדויקים, ע"י תמריץ לאזרחים ולתושבים לעדכן את כתובתם הרשומה במרשם. לפיכך, קבלת עמדת הנתבע בדבר אי-חוקיות המסירה, תחתור נגד רצון המחוקק באותה תקנה.

ראוי לציין, כי מדברי הנתבע דווקא (אותו תמלול שיחה שביצע עם דיירי הדירה שבה הודבקו המסמכים) עולה, שהשליח המוסר (מטעם ב"כ התובעת) ביצע מלאכתו נאמנה, בכך שאכן ביקר במקום הרשום (בכתובת החוקית והרשומה הנ"ל) ושוחח עם האנשים במקום והשאיר את מסמכי התביעה במקום. אמנם, ראוי היה שהשליח יפרט יותר בתצהירו על אודות כל נסיבות המסירה, כולל השיחה עם הדיירים וכולל ממצאי השליח לגבי מגוריו בפועל של הנתבע במקום, אולם, בנסיבות כולן, השתכנעתי שבוצעה מסירה חוקית ואפשרית בכתובת החוקית והמחייבת של הנתבע.