תא"מ 9-05-15 מייזליק ואח' נ' שבו ואח'

תביעה לתשלום שכר טרחת עורך דין בסך של 17,554 ש"ח (15,000 ₪ בצירוף מע"מ).

בהמשך לדיון שהתקיים, לאחר ששמעתי את הצדדים, שקלתי את טענותיהם ועיינתי בחומר הרלבנטי, הגעתי למסקנה כי דין התביעה להתקבל בחלקה.

נוכח הוראות תקנה 214טז(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, אנמק מסקנה זו באופן תמציתי בלבד.

הנתבעים, אנשי עסקים המנהלים בין היתר חניונים, שכרו את שירותי התובעות לצורך הגשת עתירה מינהלית נגד עיריית ירושלים, שמטרתה חידוש הרישיונות של שני חניונים שבהנהלתם.

ביום 30.10.2014 נחתם בין הצדדים נחתם הסכם שכר טרחה, וזאת בעקבות מספר טיוטות שהוחלפו ביניהם לעניין זה (במסגרת פסק הדין אין צורך לסקור את הטיוטות השונות, חרף התייחסות הנתבעים בהרחבה לנושא זה, וזאת בין היתר בשים לב לכך שטענת הנתבעים, כי טיוטות אלה מלמדות על החשיבות שראו בהשגת תוצאה של חידוש הרישיונות, ממילא מקובלת עלי).

על פי הוראות ההסכם:

"2. הלקוח מתחייב לשלם לעוה"ד בתמורה למתן השירות, שכר טרחה בסך 22,000 ש"ח, שיהא מדורג כמפורט להלן:

2.1. 15,000 ש"ח ישולמו לעוה"ד עם הגשת העתירה לבית משפט המחוזי בירושלים ועבור הגשתה בלבד. ככל שיהיה בכך צורך, תתקיים פגישה אחת עם העירייה לאחר הגשת העתירה ללא תשלום שכ"ט נוסף.

2.2. 7,000 ש"ח נוספים ישולמו במידה ויהיה צורך בטיפול נוסף בתיק לאחר הגשת העתירה וקיום פגישה עם העירייה ובכלל כך, הליכי מו''מ נוספים בקשר עם העתירה, דיונים, הגשת כתבי דין וכיוצ"ב, וזאת עד לקבלת פסק דין בערכאה זו או סיום התיק בפשרה לשביעות רצון הלקוח. סכום זה ישולם עם הגשת סיכומים בתיק או עם השגת הסכם פשרה.

3. לסכומים המצוינים בהסכם זה יתווסף מע"מ כדין."

אין חולק כי הסכום בסך של 15,000 ₪, הנקוב בסעיף 2.1 להסכם, שולם לתובעות, גם אם באיחור.