בפ"מ 84-05-16 דמרי נ' מדינת ישראל

בפני בקשה לביטול צו פסילה מנהלית שהושת על המבקש ביום 17.4.16 על ידי קצינת משטרה, על פיו נפסל המבקש מלהחזיק ברישיון נהיגה לתקופה של 60 יום.

מעיון בתיק החקירה עולה כי המבקש היה מעורב בתאונת דרכים, ללא נפגעים, וכי נערכה למבקש בדיקת נשיפה בה נמצא ריכוז אלכוהול של 395 מק"ג בליטר אויר נשוף.

המבקש נהג ברכבו ברחוב ברודצקי בעיר נתניה והתנגש בדלת רכב חונה אשר נפתחה בפתאומיות. המבקש הוא שפנה למשטרה בעקבות סירוב המעורב למסור פרטים.

בטופס "תחקור החשוד" צוין מפי המבקש כי שתה כוס גדולה של שמפניה וכי אינו מרגיש שיכור.

לטענת הסנגור, המבקש אלמן, בשנות ה-60 לחייו, מגדל שלושה ילדים לבדו ועברו התעבורתי אינו מכביד. הסניגור ציין, כי המבקש עובד כנהג מונית ופרנסתו בנהיגתו. הסנגור הוסיף, כי אף אם יימצא המבקש אשם בדין - לא מדובר ברשלנות גבוהה עד כדי הטלת פסילת רישיון הנהיגה בפועל.

לטענת הסניגור, פסילה למשך 60 ימים מוטלת רק בתאונות חמורות עם נפגעים ולא בתאונות מסוג זה.

ב"כ המשיבה ציינה כי המבקש נוהג משנת 78 ולחובתו 38 הרשעות קודמות.

דיון

על בית המשפט בבואו לשקול אם לקיים את צו הפסילה המנהלית של קצינת המשטרה, לבדוק קיומן של ראיות לכאורה ואם כן עליו לשאול את עצמו אם בהתחשב בנסיבות בעבירה ועברו התעבורתי של הנהג הוא עלול להוות סכנה לציבור.

לאחר ששקלתי את טיעוני הצדדים טיבו של הדיון המקדמי והשיקולים שעל בית המשפט לבחון בשלב זה הריני קובעת כי קיימות ראיות לכאורה לביסוס האישום כנגד המבקש.

בעניין השכרות, פלט הינשוף אשר הוצג בפניי, מצביע על תוצאה הגבוהה מן המותר (395 מק"ג). מתחקור המבקש עולה כי שתה אלכוהול עובר לנהיגה ואף בבית המשפט הודה בכך. במבחני הביצוע, המבקש התנדנד במבחן העמידה ובמבחן ההליכה על קו וכן לא הצמיד עקב לאגודל. התרשמותו הכללית של השוטר היתה כי המבקש נראה תחת השפעת אלכוהול בינונית.

אף לעניין האחריות בגרימת תאונת הדרכים הקלה, אין חולק כי הרכב המעורב לא נע בשעת התאונה ולכל היותר הצדדים חלוקים באם הדלת האחורית שברכב המעורב נשכחה פתוחה או שנפתחה תוך כדי תנועת רכב המבקש ומבלי שהיה לו די זמן לבלום. די בראיות הקיימות לשלב זה של הדיון.

עם זאת, מסכימה אני לדברי הסניגור כי אין המקרה מצדיק פסילה למשך 60 ימים המוטלת על ידי קציני המשטרה, בתאונות דרכים אחרות וכן ערה אני להיות רישיון הנהיגה מקור פרנסתו של המבקש.

בנסיבות אלו, אני קובעת כי יש להעמיד את תקופת הפסילה המנהלית על 45 ימים בלבד.