ת"א 466-02-15 ב' נ' תפוז שירותי תדלוק בע"מ

1. יכולים הצדדים להידבר ביניהם לגבי זהות מומחה מוסכם, ואם יגישו שם מוסכם בהקדם, אכבד הסכמתם שכן הסכמה על זהות - עדיפה. אולם באין הסכמה - לא ראיתי ממש בבקשה ואני דוחה אותה, בלא צורך בתגובה. לאור הנמקתה הכללית של הבקשה, יש בה כדי לפגוע במומחה בלא הצדקה - גם אם מוסכם עלי שהבקשה הוגשה בהקדם – כך שגם לו הייתה באה הסכמה לבקשה, לא הייתה הצדקה להיעתר לה מטעמיה.

2. מקובל עלי שראוי למנות מומחים רציניים , אולם פסילה כללית וגורפת של מומחה בשל הנימוק הכללי שמדובר במומחה מחמיר ביחס לעמיתיו לתחושתו של ב"כ התובע – אינה יכולה לעמוד – בלי קשר לשלב בו הוגשה הבקשה, שאני מסכים שאינו מאוחר.

אין זה סוד כי לא אחת מעדיף צד שימונה מומחה זה או אחר או שלא ימונה מומחה פלוני. חוסר שביעות רצון כללית מעין זו המפורטת בבקשה, אינה מהווה טעם להחלפת זהות של מומחה שכבר מונה, על מנת שימונה מומחה חליף שישביע רצונו של ב"כ התובע, שאחרת לא יהא קץ וגבול לדבר, ומן הסתם גם לצד השני יש מומחים העדיפים עליו.

3. גם הטעם השני שנזכר לאקונית בבקשה – חקירת המומחה על ידי עו"ד אחר במשרד שגלשה, לפי הנטען, לפסים אישיים - אינה מצדיקה היעתרות לבקשה. מטבע הדברים לא אחת אין חוו"ד משביעה רצונו של אחד הצדדים, ומומחה מזומן לחקירה על ידי צד כאשר אותו צד חולק על חוות דעתו. לכן מטבע הדברים יכול לעתים שיתעורר ויכוח עם המומחה לעת החקירה. זה אינו טעם מוכר בדין לפסילה. יש קושי מובנה בקבלת בקשה מעין זו מן הטעם הנזכר (ושאף הוא לא פורט דיו מעבר לטענה כללית, ולא נתמך בתצהיר): עיין בסע' 7 לרע"א 8869/13 נעמה פאור נ' כלל – והדברים ברורים.

4. לו הוצבו נתונים קונקרטיים דיים יכול שהיה מקום להידרש לתגובת המומחה והצד השני. אולם הבקשה הכללית כמות שהוגשה אינה מציבה נתונים אליהם ניתן להתייחס או להגיב, ואינה מצדיקה על פניה פסילת המומחה. חזקה שאם יש "מטען אישי" בעקבות חקירה פלונית זו או אחרת בעבר על ידי עו"ד אחר מן המשרד, ברמה כזו שלא תאפשר למומחה לתן חוו"ד אובייקטיבית, יבקש המומחה עצמו להשיב המינוי.

5. משעה שלא נדרשה תגובה, לא אעשה צו להוצאות.

ניתנה היום, י"א אייר תשע"ו, 19 מאי 2016, בהעדר הצדדים.