ת"א 174100-09 ש. כהן הנדסה בע"מ נ' עמידר החברה הלאומית לשכון בישר

לא שמעתי ממומחה בית המשפט, אשר התייצב לפני בדיון האחרון, כי קיימת בעיה כלשהי בנוגע למסמכים שדרש ולא קיבל. חזקה על המומחה, כי במידה ועניין זה עדיין נותר פתוח, כי היה פונה בבקשה מתאימה לבית המשפט, בכתב או במעמד הדיון. משכך, אין מקום למחיקת כתב ההגנה.

אף לא קיבלתי ממנהל התובעת בגדר בקשתו זו, או בגדר כל פניה אחרת לבית המשפט, הסבר המניח את הדעת באשר לאי התייצבותו לדיון ההוכחות ביום 1.5.16, כפי שנדרש למסור בהחלטתי בסיום דיון זה.

כמובן שמנהל המבקשת, אשר היה מודע לדיון הנ"ל, שנקבע בנוכחותו ולבקשתו במסגרת דיון קודם, נוכח רצונו לחקור את מומחה בית המשפט, לא היה רשאי לעשות דין לעצמו ולהחליט האם יש או אין טעם בהתייצבותו לדיון ההוכחות נוכח עמדתו בנוגע למסמכים או מכל סיבה אחרת שהיא. כל עוד לא התבקש מראש לבטל דיון זה, והדיון ממילא אף לא בוטל בהחלטת בית משפט, היה על מנהל התובעת, המייצגה בעצמו, להתייצב לדיון הקבוע.

מובהר בהקשר זה, כי בקשת מנהל המבקשת, מיום הדיון (נסרקה בגדר בקשה 65) בה ביקש לדחות את הדיון בפרק זמן של שעתיים וחצי, עד לשעה 12:30, הגיעה לפני רק לאחר סיום הדיון ומתן ההחלטה בסיומו. בית המשפט והצד שכנגד המתינו למנהל המבקשת כ- 40 דקות בטרם נפתח הדיון וניתנה החלטת בית המשפט וכמובן שבית המשפט, והצד שכנגד, לא ימתינו למנהל המבקשת פרק זמן של מספר שעות.

התנהלות זו של מנהל המבקשת, אשר כאמור הוא זה אשר מלכתחילה ביקש את זימון ישיבת ההוכחות הנוספת על מנת לחקור את מומחה בית המשפט, מהווה זלזול בבית המשפט ובעיקר – בצד שכנגד ובבא כוחו ובמומחה בית המשפט, אשר התייצבו כולם לדיון בזמן ונערכו לקראתו. זמנם וטרחתם של כל הגורמים הללו - ירדו לטמיון.

יש לזכור, כי זמנו של בית המשפט, זמנו של ציבור המתדיינים הוא, ובוקר דיונים יקר אשר הוקדש מראש לצורך סיום הליך זה ירד לטמיון ביום 1.5.16. שעות אולם יקרות אלו יכולות היו לשרת היטב את יומנו העמוס של בית המשפט ואת ציבור המתדיינים הממתינים לדיון בהליכים אחרים.

כפי שנקבע בהחלטה הנ"ל בסיום הדיון, מחיקת התביעה בשלב בו מצוי ההליך, הינה סעד דרסטי מדי. עם זאת, כפי שנקבע באותה החלטה, בית המשפט יידרש לפסיקת הוצאות הדיון לאחר עיון בהודעת מנהל המבקשת באשר לפשר אי התייצבותו.

כיום, לאחר עיון בבקשה הנוכחית, אשר כללה התייחסות לאי ההתייצבות כפי שמצא מנהל המבקשת לנכון להבהיר לבית המשפט, ולאחר סבב של בקשה, תגובה ותשובה לתגובה, ומן הטעמים אשר פורטו לעיל, אני סבורה, כי הן הנתבעת והן מומחה בית המשפט מר רון, זכאים לפסיקת הוצאות בגין הדיון הנ"ל אליו התייצבו לשווא.

בעניין זה אני קובעת, כי התובעת תשלם לנתבעים, באמצעות ב"כ, הוצאות בסך 2,000 ₪. בנוסף תשלם התובעת למומחה מר רון, הוצאות בסך 1,000 ₪. סכומים אלו ישולמו על ידי התובעת עד ליום 30.6.16.