ת"א 621-02-16 קליין נ' לייבל ואח'

לפניי בקשה מטעם הנתבעת 2 (בלבד) לביטול פסה"ד שניתן נגדה ביום 17.4.16 בתיק זה בהיעדר הגנה במועד.

יצוין כי פסה"ד הנ"ל ניתן גם נגד הנתבע 1, גם כן בהיעדר הגנה במועד, אך הבקשה שבנדון היא בקשתה של הנתבעת 2 בלבד, והדברים נבחנים רק לגביה בהחלטה זו.

לאחר שענייתי בבקשה מיום 19.4.16, בתגובת התובעת מיום 24.4.16 ובתשובת הנתבעת 2 לתגובה מיום 25.4.16, אני מחליט כך:

פסה"ד ייבוטל (נגד הנתבעת 2 בלבד), בכפוף לכך שהנתבעת 2 תשלם בפועל לתובעת הוצאות ההליך בסך 4,000 ₪ וזאת עד יום 30.5.16.

נימוקיי, בתמצית:

• הנתבעת 2 טועה משפטית בטענתה לפיה לא הייתי מוסמך לתת את פסה"ד, ואסתפק בהפנייתה לסעיף 86 לחוק בתי המשפט.

• שוכנעתי כי מדובר במסירה כדין: המסירה בוצעה בכתובתה הרשומה של הנתבעת 2 במשרד הפנים, ולפי תקנה 1 לתקסד"א (הגדרת "מען") מדובר בהחלט בכתובת חוקית ואפשרית. המסירה בוצעה אמנם בהדבקה, אך הדבקה הוכרה כאפשרות חוקית למסירה. יוסף, כי מנוסח תצהירה של הנתבעת 2, התומך בבקשתה, הנתבעת 2 לא מכחישה את עדכניות הכתובת שבה בוצעה המסירה הנ"ל, ואף עולה מהתצהיר כי הנתבעת 2 לא מכחישה שמסמכי התביעה הודבקו בפועל. הנתבעת 2 בחרה בנוסח מעורפל משהו בתצהירה בכל הנוגע לנושא הדבקת המסמכים, ואף לא מצאה לומר פוזיטיבית היכן בדיוק היא מתגוררת.

• תצהיר השליח הפרטי שמסר את מסמכי התביעה לנתבעת כולל מידע מספיק ושלם, בכל הנוגע להדבקה, כאשר השליח התבסס על נכונות הכתובת, לפי רישומי משרד הפנים, וכאמור, גם הנתבעת מאשרת למעשה בדיעבד נכונותה של כתובת זו. איני מוכן לקבל את טענותיה הגורפות והמכפישות של הנתבעת, המטילות דופי בציבור גדול של שליחים, ללא ביסוס ראייתי, לפיהן ישנה תופעה פסולה שהביטוי שלה הוא אי ביצוע מסירת מסמכים בפועל.

• אני קובע אפוא כי אין לבטל את פסה"ד מחובת הצדק, והביטול הוא לפי כלל הידיעה.

• זה המקום לציין, כי אני לא מקבל את טענת התובעת (שנטענה באופן בלתי חוקי – ללא תצהיר) בתגובתה, לפיה הנתבעת 1 ידעה על מסמכי התביעה עוד בטרם ניתן נגדה פס"ד, מתוך ראיות בתכנית רדיו וזאת משום שהראיון המדובר נערך לטענת התובעת עוד לפני מועד הדבקת מסמכי התביעה, כך שוודאי שבאותו מועד (של הראיון) מסמכי התביעה לא היו יכולים להיות בידיעת הנתבעת. אגב, עפ"י כלל הידיעה, לא די בידיעה כללית (כמו זו העולה מתוך תמלול הראיון) אלא חייבת להיות ידיעה מוצקה ומפורטת לגבי כל פרטי התביעה, וכזאת ודאי שלא הוכיחה התובעת, מה גם שהראיון נערך עם הנתבע 1, ולא עם הנתבעת 2, והנתבעת 2 בדבריה בתיק לא מזוהה באופן מלא עם הנתבע 1, לפחות בכל הנוגע להתנהלות הדיונית בתיק זה.