ל' נ' בארי ואח'

בקשת תובע לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים תשל"ה – 1975 לתיקון כתב תביעה ע"י הוספת טענות על נכויות בתחומי א.א.ג. וכאב.

הליכים וטענות הצדדים

1. התובע הגיש את תביעתו באמצעות עו"ד אחר. בכתב התביעה טען לנכויות בתחומי הפסיכיאטריה, הנוירולוגיה והאורתופדיה. המומחים שמונו בתחומים אלה קבעו לו נכות משוקללת בשיעור 45% (כולל 10% עבור צלקות). על בסיסה הגישו הצדדים תחשיבי נזק ושמעו הצעת פשרה מבית המשפט. ב – 19.11.15, לאחר שב"כ הקודם של התובע ביקש אורכה לניהול מו"מ, הוריתי על הגשת ראיות. ב – 12.1.16 הודיע התובע על החלפת ייצוג וב - 2.2.16 קיבל אורכה בת 60 יום להגשת ראיות.

2. ב – 21.2.16 נבדק התובע אצל רופאת א.א.ג. והתלונן בפניה על סחרחורת, רעש באוזניים, קשיי נשימה ונזלת תמידית. הרופאה מצאה סטיית אף שמאלה עם מעבר אוויר צר בצד זה, הפנתה אותו לבדיקת שמיעה והמליצה על ניתוח מתקן באף. ב – 24.2.16 נבדק אצל אורתופד שהפנה אותו לטיפול במרפאת כאב.

3. ב – 10.3.16 ביקש למנות מומחה א.א.ג. אך הנתבעת התנגדה ועמדה על הגשת בקשה לתיקון כתב תביעה נתמכת בתצהיר.

4. התובע הגיש את בקשתו שלפניי בלוויית תצהיר והפעם הוסיף טענה על נכות בתחום כאב. לטענתו קיימת ראשית ראיה: בתחום א.א.ג –נגרמו שברים ללא תזוזה באפו; בתחום כאב – פגיעתו הייתה קשה לרבות שברים בגולגולת, בעצם הזנב, באגן, פריקת כתף ועוד. עד היום הוא סובל מכאבים שאינם מגיבים לתרופות. בתצהירו פירט כי המציא את מלוא החומר הרפואי לעו"ד הקודם, סיפר לו גם על הפגיעה באף ועל הכאבים והיה בטוח שהנושאים מטופלים. מאחר שאינו דובר עברית היטב, לא הבין שבעיות אלו לא טופלו ולמד על כך רק עם החלפת הייצוג.

5. הנתבעת מתנגדת. לטענתה מדובר ב"מקצה שיפורים" בעקבות החלפת הייצוג. לא זו בלבד שהתובע לא טען בכתבי בית דין ובתחשיב לסבל בתחום א.א.ג., הוא גם לא התלונן על כך בפני רופאים מטפלים, כולל מומחי בית המשפט. תלונותיו הראשונות אצל רופאים בשנת 2016 נועדו לצורך הבקשה בלבד ובגדר "מקצה שיפורים". עוד טוענת הנתבעת כי סבלו מכאבים הובא כבר בחשבון על ידי מומחי בית המשפט בעת קביעת הנכויות.

6. התובע משיב כי די בראשית ראיה על מנת להיעתר לבקשה. לטענתו קיבל ב – 29.3.16 זריקה אפידורלית תחת שיקוף רנטגני להקלת כאביו, מכאן שמדובר בתלונה אותנטית ומוסיף שהטענה על קביעת נכות בגין כאב ע"י מומחי בית המשפט אינה רלוונטית לבקשה לתיקון כתב התביעה ואף אינה נכונה (למשל לא נבדקה השפעת התרופות נוגדות כאבים על תפקודו).

דיון

7. מאחר שעל פי חוק הפלת"ד אין לתובע אפשרות להוכיח עניין שברפואה בדרך אחרת, נוהג בית המשפט משנה זהירות בבואו לדחות בקשתו למינוי מומחה רפואי. זאת מפני שדחיית הבקשה כמוה, במידה מסוימת, כדחיית התביעה, או חלקה הנוגע לנכות מסוימת (רע"א 3007/12 פלונית נ' הראל חברה לביטוח בע"מ, פורסם בנבו). דחיית בקשה למינוי מומחה, כשייתכן שנותרה לתובע נכות עקב התאונה, או כשקיים צורך מבחינתו להוכיח עניין רפואי במסגרת הוכחת חלק מפרטי הנזק שלהם הוא טוען, עלולה לגרום עוול ונזק לתובע, אשר לא יהיו ניתנים לתיקון (רע"א 3497/98 רזין נ' המגן חברה לביטוח בע"מ, פורסם בנבו).