פש"ר 30528-05-15 פ' ואח' נ' כונס נכסים רשמי תל אביב ואח'

לפני בקשה לקציבת מזונות הקטינים עומר ועתי ילדי החייב , בהתאם לסעיף 128 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980 ועל יסוד מזונות ובתוספת מחצית הוצאות מיוחדות: רפואיות, הוצאות לימי הולדת ובר מצווה, חוגים קייטנות ומטפלות בסך 4,500 ₪ שפסק ביהמ"ש לענייני משפחה ברמת גן ביום 7.10.2013 על בסיס הסכם גירושין שנחתם בין המבקשת לחייב ובהסכמתם.

המבקשת עותרת לקציבת מזונות בסך 6,840 ₪ לחודש; החייב סבור כי יש לדחות את בקשת המבקשת במלואה ולחלופין להפחיתה בשיעור ניכר; הכנ"ר סבור כי דמי המזונות המתאימים בנסיבות העניין הינם בסך 2,500 ₪ ואילו המנהל המיוחד מבקש להעמידם על סך של 3,500 ש"ח.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, בנתונים שהועלו ולאור מצבו הכלכלי של החייב ובהינתן הדעת שביהמ"ש נדרש לאזן בין זכויות הקטינים למזונות ומדור לבין זכויות הנושים, סבורה אני כי יש לקצוב את דמי המזונות ע"ס 3,500 ₪, כעמדת המנהל המיוחד.

מהנסיבות המתוארות לעיל עולה כי החייב משלם ישירות לגן בנו הקטין- עתי סך חודשי של 1,250 ₪ (עובדה שאינה מוכחשת ע"י המבקשת- סעיף 10 לבקשה; סעיף 20 לתגובת החייב). החייב התחתן בשנית ולו בן קטין הסמוך לשולחנו (סעיף 17 לתגובת החייב). נטען על ידי החייב כי ילדיו מאשתו הראשונה (המבקשת) שוהים אצלו בהתאם להסדרי הראייה ובמשך כ-50% מהזמן ונושא בהוצאותיהם עת נמצאים בחזקתו.

החייב משתכר בסך של 8,000 ₪ לחודש ונושא בתשלום שכירות בסך חודשי של 2,450 ₪ ואילו גרושתו בסך של 11,000 ₪ ומשלמת משכנתא (יוער כי זכויות החייב בדירה הועברו אל ידי המבקשת בהעברה אגב גירושין).

ממקבץ נתונים אלו עולה כי אכן לכאורה המבקשת משתכרת בסכום גבוה יותר משכרו של החייב, אולם זו אינה חזות הכל. ברקע נמצאות טענות המנהל המיוחד בדבר תום ליבו של החייב בהליך; עמידתו בחובותיו בהליך; אפשרות להגשת בקשה לביטול הענקה. כמו כן, כל עוד פסק המזונות העומד על 4,500 ₪ בצירוף הוצאות חריגות עומד על כנו, אין מקום לקבל את טענת החייב ממנה משתמע כי עקב העובדה ש – 50% מהזמן נמצאים הקטינים איתו, אין הוא חב במזונות. אם מבקש החייב לשנות מפסק הדין של בית משפט לענייני משפחה, עליו לנקוט בהליך המתאים, לאחר קבלת אישור בית משפט זה. כמו כן, גם לטענות בדבר נשיאה בחובות החברה והחוב כלפי האחות אין דבר וחצי דבר עם חובתו לזון את ילדיו, גם אלו מאשתו הראשונה.

מאידך – אין מקום להטיל על החייב חיוב גבוה כמבוקש בבקשת המבקשת, ויש לאזן את היכולות של החייב, לצד צו התשלומים הקיים. באיזון הראוי סבורה אני כי על החייב לשלם סך של 3,500 ₪ עבור שני הקטינים מדי חודש בחודשו. חיוב זה יחול רטרואקטיבית מיום הגשת הבקשה 1/1/16 ולא מיום מתן צו הכינוס.

סכום המזונות שפסקתי ישולם במישרין לגרושת החייב בנוסף לתשלום החודשי הקבוע המשולם לקופת הכינוס לטובת הנושים האחרים, וזאת בכל 10 בחודש החל מיום מתן צו הכינוס. החייב ישלם את תשלומי המזונות ישירות לחשבון הבנק ולשמור בידיו אסמכתאות על ביצוע התשלומים (כמו כן, ידווח למנהל המיוחד במסגרת הדוחות החודשים ויגיש תצלום האסמכתאות), מובהר בזאת כי יש לחדול מביצוע תשלומים ישירים לגן.

יובהר לחייב כי אי עמידה בתשלום המזונות כמוה כאי עמידה בתשלומים חודשיים במסגרת הליך פשיטת הרגל, העלול להתפרש כניצול לרעה של ההליך עילה לביטולו -על המשתמע מכך.