חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

ע"א 224-01-16 ריאר נ' ברבי ואח'

: | גרסת הדפסה
ע"א
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו כבית-משפט לערעורים אזרחיים
224-01-16
6.3.2016
בפני הרשמת:
עינת רביד

- נגד -
מבקשת:
גילה ריאר
משיבים:
1. יהודה ברבי
2. היועץ המשפטי לממשלה
3. פרקליטות מחוז תל אביב אזרחי

החלטה
 

 

החלטה זו עניינה בבקשת המבקשת לפטור מאגרה בערעור על פסק דינו של בית משפט השלום, בת.א. 31620-07-13, כבוד השופט עמית יריב, מיום 24.6.15, במסגרתו התקבלה תביעה שטרית שהגיש המשיב נגד המבקשת.

  1. לטענת המבקשת לא עלה בידיה לגייס הכספים לצורך תשלום האגרה בתיק וזאת על אף פניה לקרובי משפחתה. לטענתה מצבה הכלכלי נובע ממעשי "עוקץ" אליהם נקלעה בעל כורחה, אשר השפיעו על מצבה הכלכלי, וכי תקופה ממושכת לא עבדה והיא חיה מהיד לפה, ואף הוגבלה בחשבון הבנק שלה. עוד ציינה המבקשת כי היא נאלצה להתפנות מביתה בשל אי יכולתה לעמוד בתשלומי השכירות והיא חייבת כספים לחברת חשמל, וכן כספים עבור טיפולים בבנה, וכיום חובותיה נאמדים במאות אלפי שקלים. בנוסף מציינת המבקשת כי בשל החובות הכלכליים אליהם נקלעה עזב בעלה את הבית לפני כשנתיים. עוד ציינה המבקשת כי במסגרת הליכים נוספים שניהלה התחשב בית המשפט במצבה לעניין החיוב באגרה.

  2. היועמ"ש הגיש תגובתו וציין כי אין לו מידע לגבי הבקשה ונספחיה.

  3. המשיב הגיש תגובתו וטען כי יש לדחות הבקשה. לטענתו פסק הדין נסמך על עובדות חד משמעיות לחבותה של המבקשת. בנוסף ובהתייחס למצבה הכלכלי של המבקשת טען, כי זו לא הניחה תשתית עובדתית מינימאלית ולא פירטה מקורות הכנסתה, לא הציגה אסמכתאות לעניין הוצאותיה, ואף לא הציגה דפי בנק. עוד נטען כי המבקשת לא התייחסה בבקשתה לסיכויי הערעור.

  4. המבקשת הגישה תשובתה לבקשה וטענה, בין היתר, כי המשיב יודע כי אין לה נכסים וכספים וכי מרשימת תיקי ההוצאה לפועל שצירפה ניתן לראות כי יש לה חובות בהוצל"פ של מאות אלפי ₪.

     

    המסגרת הנורמטיבית

  5. נקודת המוצא לדיון בבקשה לפטור מאגרה הינה קיומה של חובה לשלם את האגרה אשר נובעת ממספר תכליות.

    "ראש ובראשונה מגלם תשלום אגרת בית המשפט השתתפות חלקית בעלות ההליך המשפטי כנגד השירות המתקבל ממערכת המשפט.... כמו כן, עם תשלום האגרה מתאפשר למעשה קיומם של הליכים משפטיים והקצאת זמן שיפוטי גם עבור בעלי-דין אחרים.... נוסף לכך תשלום האגרה, במתכונתו הקיימת בישראל, מהווה כמסננת להליכי סרק... ולהגשתן של תביעות בסכום מופרז מבלי שיש ביסוס לכך....

    אל מול האינטרסים הציבוריים האמורים המצדיקים חיוב בעל דין בתשלום אגרה, ניצבת זכות הגישה לערכאות, אשר בדבר חשיבותה בשיטתנו דובר רבות והיא יסוד מוסד בשיטתנו המשפטית...."

    רע"א 4014/10 מונדז נ' בירן (21.9.2010) ("ענין מונדז").

  6. תקנה 14 לתקנות בתי המשפט (אגרות), תשס"ז-2007 (להלן: "תקנות האגרות") מהווה מנגנון אשר נועד להבטיח, כי מחד גיסא - שעריו של בית המשפט לא ינעלו בפניו של בעל דין שאין בידו לשאת בתשלום האגרה, ומאידך גיסא - מקום בו אין בחיוב האמור כדי להוות חסם בדרכו של בעל דין אל עבר בית המשפט – יינתן משקל לתכליות שביסוד תשלום האגרה (בשג"ץ 3320/11 ד"ר מעוז נ. הנהלת בתי משפט (11.5.11) ("ענין מעוז"); ענין מונדז).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>