ת"פ 30361-04-13 מדינת ישראל נ' ח' ואח'

בפתח הדברים, מודיע בית המשפט על זיכוי הנאשמים מכתב אישום זה.

רקע

1.כנגד הנאשמים הוגש כתב אישום המייחס להם עבירות איומים לפי סעיף 192 לחוק העונשין, תקיפת עובד ציבור כדי להכשילו בתפקידו לפי סעיף 382ב(1) לחוק העונשין, וכן היזק במזיד לפי סעיף 452 לחוק העונשין.

בהתאם לעובדות כתב האישום, על רקע הסרת תעודת כשרות מעסק שניהלו הנאשמים, הגיעו הנאשמים יחד עם אביהם למשרדו של הרב זיכרמן (להלן: "המתלונן"), במטרה לשכנעו לחזור בו מהחלטתו. לאחר שסרב, משך הנאשם 1 בחוזקה בעניבתו של המתלונן והצמידו לגופו. באותה העת הסתער הנאשם 2 על המתלונן באגרופים קפוצים. אביהם של הנאשמים אחז בנאשם 2 וניסה להרחיקו, ותוך כך נהדף המתלונן לאחר עד שנפל ארצה. התערבות מספר אברכים מנעה את המשך המעשים. בנסיבות אלה, קילל הנאשם 1 את המתלונן ואף אמר לו: "חכה, חכה אנחנו עוד נראה לך... אתה לא מכיר אותנו".

בנוסף, הנאשם 1 הפיל ארצה את מכשיר הטלפון שהיה במקום, וריסק אותו ברגלו על מנת למנוע מהמתלונן להזעיק משטרה.

2.הנאשמים כפרו במיוחס להם ולפיכך נשמעו הוכחות. במהלך פרשת התביעה העידו המתלונן, אביהם של הנאשמים מר מ' ח' מ' ח' (להלן: "מ' ח' "), מר י' ב' , מר ד' ה' , אשר שהו מחוץ לחדר.

במסגרת פרשת ההגנה העידו הנאשמים בעצמם.

דיון והכרעה

3.המאשימה ביקשה לבסס את עיקר ראיותיה על עדותו של המתלונן. למעשה, בזירת האירוע נכחו המתלונן עצמו, הנאשמים ואביהם מ' ח' .

הרקע לאירוע הינו הסרת הכשרות מהעסק אשר נוהל ע"י הנאשמים ומ' ח' , זאת בהחלטת המתלונן, דבר אשר גדע את מטה לחמה של המשפחה. בנסיבות אלה, הגיעו הנאשמים ומ' ח' על מנת לדבר על ליבו של המתלונן, לשם השבת תעודת הכשרות.

כפי שהעיד המתלונן בעצמו, "אני זוכר שהאבא ביקש להסביר את מה שקרה. אני לא נתתי כל כך הרבה אפשרויות הסבר כי הייתי מאוד כאוב על מה שקרה. אני מודה שהרמתי את הקול" (עמ' 5 שורות 5-6 לפרו'). במהלך עניינים זה, כאשר המתלונן מרים את קולו לעבר הנאשמים, הנאשמים אף הם ענו למתלונן בלשון דומה.