ש' נ' גרא ואח'

1.התביעה היא לפיצוי בגין נזקי גוף, שלטענת התובעת נגרמו לה בתאונת דרכים.

הנתבעים הכחישו את טענת התובעת, לפיה פציעתה אירעה בנסיבות שהן בגדר תאונת דרכים.

באשר לנזק – התובעת הודתה כי לא נותרה לה נכות בעקבות הפציעה הנטענת.

לפיכך נשמעו ביום 3.5.16 הראיות, הן בשאלת האחריות והן בשאלת הנזק.

2. לאחר ששמעתי את העדויות, את עדות התובעת מחד גיסא ואת עדות הנתבע 1 מאידך גיסא, הגעתי לכלל מסקנה שלא עלה בידי התובעת להוכיח את גירסתה, ולו ברמה הנדרשת בהליך אזרחי.

לפיכך דין התביעה להידחות.

3. גירסת התובעת, באשר לנסיבות שבהן נפצעה, נשענת אך ורק על עדותה של התובעת, שהיא עדות יחידה של בעל דין.

לא מצאתי כי ניתן לקבל את גירסת התובעת על סמך עדותה היחידה. בגירסת התובעת, כפי שנמסרה לאורך ההליכים בתיק זה, נמצאו סתירות רבות מאוד, ולא ניתן בנסיבות האלה לסמוך על גירסתה ולקבוע כי באמצעות עדותה היחידה עלה בידיה להרים את הנטל המוטל עליה כתובעת.

4. בכתב התביעה נמסרה גירסה כללית מאוד באשר לנסיבות שבהן, על פי הנטען, נפצעה התובעת. כך נאמר בו:

"ביום 16.7.14 אירעה כאמור תאונת דרכים. בשל בלימה חדה, התובעת נפלה לאחור ונחבלה" (סעיף 4 לכתב התביעה).

לאור התיאור הסתמי הזה דרש ב"כ הנתבעים, בדיון שהיה בפניי ביום 31.1.16, כי התובעת תפרט מהן הנסיבות שבהן נפלה ושב וציין כי הנתבעים מכחישים את האירוע כפי שנטען על ידי התובעת.

5. בתצהיר התובעת, שהוגש בעקבות אותו דיון ואמור היה לפרט את הנסיבות, נכתב: