רקע
הנאשם הורשע בהתאם להודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן בעבירות כדלקמן:
תקיפת בת זוג הגורמת חבלה של ממש, לפי סעיף 380 יחד עם סעיף 382(ג) לחוק העונשין, תשל"ז – 1977 (להלן: "החוק").
איומים, לפי סעיף 192 לחוק.
על-פי המתואר בעובדות כתב האישום המתוקן, ביום 8.7.15 החל ויכוח בין הנאשם למתלוננת. בהמשך, משהבחינה המתלוננת כי הנאשם מחטט בתיקה ומצלם בטלפון הנייד שלו את תלושי המשכורת שלה, לקחה מידו את התלושים. אז אחז הנאשם בצווארה של המתלוננת, בעודה מתנגדת, צועקת לעזרה ומנסה להשתחרר מאחיזתו. משהצליחה המתלוננת להשתחרר, נמלטה מהבית והנאשם הלך אחריה וביקש ממנה כי תחזור. המתלוננת הסתתרה מהנאשם בגן סמוך לבית. הנאשם נכנס לרכבו ונהג ברכב עד אשר הבחין במתלוננת ואמר לה להיכנס לרכב. המתלוננת נכנסה לרכב, הנאשם החל בנסיעה לכיוון הבית בעודו מאיים על המתלוננת "חכי אני לא אעזוב אותך, זה הסוף שלך". או אז פתחה המתלוננת את דלת הרכב ויצאה ממנו תוך כדי נסיעה והחלה לרוץ ולברוח מהנאשם בעודו דולק אחריה. במהלך הריצה הבחינה המתלוננת ברכב הסעות של נתב"ג, אז דפקה על דלת רכב ההסעות ומשפתח לה הנהג עלתה על הרכב בעוד הנאשם רודף אחריה. כתוצאה ממעשיו של הנאשם נגרמו למתלוננת שריטות על צווארה.
הצדדים הגיעו להסדר טיעון, לפיו הנאשם הודה והורשע בכתב האישום המתוקן ונשלח לקבלת תסקיר שירות מבחן. הוסכם כי ככל שיתקבל תסקיר חיובי אשר מצביע על קבלת אחריות, אי פתיחת תיקים נוספים, שיתוף פעולה עם שירות המבחן ומסוכנות נמוכה יעתרו בהסכמה לעונש של 6 חודשי מאסר שיכול וירוצו בעבודות שירות בניכוי ימי מעצרו. אם התסקיר יהיה שלילי יטענו הצדדים באופן פתוח.
תסקיר שירות המבחן
על פי תסקיר שירות המבחן מיום 25.1.16, הנאשם כבן 42, נשוי למתלוננת ואב לארבעה ילדים בגילאי 6 עד 13. עובד מזה שמונה שנים כמפעיל מכונה בחברה לייצור תרופות. הנאשם עלה ארצה בהיותו כבן 18, שולב בפנימייה שם למד עברית והשלים 9 שנות לימוד. בגיל 21 התגייס לצבא וסיים שירות צבאי. לאחר שחרורו השתלב בלימודים באוניברסיטת אריאל, השלים תעודת בגרות והשתלב בלימודי הנדסאות. בשנת 2002 נישא למתלוננת. הנאשם תיאר מערכת יחסים זוגית טובה ומספקת המבוססת על שיתוף פעולה ודאגה משותפת לצרכי הילדים. בהתייחסו לכתב האישום התקשה לקבל אחריות מלאה על ביצוע העבירות. תיאר התנהגותו האלימה, אותה חווה כחריגה להתנהלותו, כניסיון להשתיק את צעקותיה של המתלוננת אשר העירו את בתם במהלך ויכוח שהתפתח ביניהם. לדבריו, לאחר שהמתלוננת נבהלה מהתנהגותו ויצאה בריצה מן הבית, הוא רדף אחריה כדי למנוע ממנה להגיש תלונה במשטרה. שירות המבחן התרשם כי הנאשם מתקשה להתבונן באופן ביקורתי על התנהלותו, מצמצם ומפחית מחומרת המיוחס לו ומתקשה לבחון לעומק את המניעים הרגשיים שהביאו להתפרצותו האלימה. עם זאת ניכר כי הבין שהתנהגותו היוותה איום על המתלוננת וכי בכך פגע בה, ועל כך הביע צער וחרטה. הנאשם שולב בחודש אוגוסט 2015 במרכז למניעת אלימות במשפחה והחל מיום 25.10.15 השתלב גם בקבוצה טיפולית בת 15 מפגשים. בשיחה עם גורמי הטיפול נמסר כי הנאשם מתקשה לשתף בקשייו וחולשותיו ונוטה להציג את חלקיו המתפקדים בלבד. הוא מתקשה להכיר בהתנהגותו האלימה ובדפוסי חשיבה והתנהגות בעייתיים שעומדים ברקע להתפרצותו האלימה. לצד זאת הנאשם הראה נכונות ללמידה, התמיד להגיע לכל המפגשים באופן סדיר ובזמן ושיתף פעולה באופן מלא עם שירות המבחן. כמו כן, ההליך המשפטי מהווה גורם מטלטל ומציב גבול עבורו. הנאשם תיאר כי הוא מפיק תועלת מן ההליך הטיפולי ובעקבותיו מבין את עומס התפקידים בו המתלוננת נתונה לאורך השנים ומבין כיום כי עליו לחלוק עמה בעומס, ליטול תפקידים בבית ולהיות קשוב יותר לצרכיה. בשיחה עם המתלוננת היא תיארה את האירוע כחריג וחד פעמי. שירות המבחן התרשם כי המתלוננת חווה אשמה ואחריות בלעדית כלפי הנזק שנגרם למערכת היחסים הזוגית בעקבות הגשת התלונה וחשה צורך לפצות את הנאשם גם במחיר של טשטוש והסתרה. שירות המבחן התרשם כי המתלוננת תלויה בנאשם כלכלית ורגשית ונוטה לוותר ולהתאים עצמה לעמדותיו ולתפיסותיו. משיחה שקיים שירות המבחן עם העובדת הסוציאלית בעירייה, ציינה כי מדובר במשפחה חיובית ומתפקדת ושללה דיווחים קודמים על אלימות. בקשר עם שירות המבחן שיתף הנאשם פעולה באופן מלא. שירות המבחן התרשם מנאשם מופנם, בעל כישורים ויכולות תפקוד, בעל דפוסי חשיבה שמרניים ונוקשים, המתקשה בביטוי רגשי ובתקשורת תקינה וישירה במצבי משבר. עם זאת הוא מבין כי פעל באופן שגוי, מביע אמפטיה כלפי המתלוננת, ופועל כמידת יכולתו להיעזר בטיפול ליצירת שינוי בדפוסיו. שירות המבחן התרשם מהפחתה מהסיכון להישנות התנהגות אלימה כלפי המתלוננת. שירות המבחן לא בא בהמלצה טיפולית. שירות המבחן סבר כי ענישה של עבודות השירות לא תשיג את המטרות השיקומיות וההרתעתיות, והיא עשויה להוות מעמסה על המערכת המשפחתית, לפגוע בניסיונות בני הזוג להשיג איזון מחודש ביחסיהם, ואף להגביר את הסיכון להתנהגות אלימה, ולפיכך המליץ להטיל על הנאשם צו של"צ.
ראיות לעונש
עדות המתלוננת – מסרה כי האירוע שבכתב האישום הינו אירוע חד פעמי אשר אירע על רקע ויכוח בניהם. מעוניינת לשקם את יחסיהם.
נ/2 – דו"ח סוציאלי מאגף הרווחה, ממנו עולה כי המשפחה עלתה ארצה בשנת 1991. בני הזוג הכירו בארץ ונישאו. להם ארבעה ילדים. המשפחה מוכרת ומטופלת על רקע מצב סוציו אקונומי נמוך וסיוע בהשמת הילדים במסגרות חינוך. מדובר במשפחה חיובית ומתפקדת. טרם המקרה לא דווח על אירועים אלימים או מצוקה מלבד בעיות כלכליות.
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.
האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.