ה"ת 720-04-16 בשארה נ' מדינת ישראל- יחידת חקירות אלמוג

בפניי בקשת המבקש, ממדוח בשארה, להחזרת רכבו מסוג פולקסווגן, מ.ר 85-548-18 (להלן: "הרכב") אשר נתפס ע"י המשיבה.

המבקש עוכב לחקירה ביום 20.3.16, בחשד לביצוע עבירות של הסעת תושב זר השוהה בישראל שלא כחוק ונהיגה בזמן פסילה. המבקש שוחרר בסופו של יום בתנאים שנקבעו ע"י קצין המשטרה, ואולם רכבו נתפס ע"י המשיבה והוא מוחזק בידיה עד היום.

לטענת המבקש, אין כל הצדקה להחזקת רכבו ע"י המשיבה, לא כל שכן לתקופה כה ממושכת ולפיכך מבוקש להחזירו לידיו ללא תנאי.

המשיבה התנגדה לבקשה. לשיטתה של המשיבה, משמדובר ברכב ששימש לביצוע עבירה של הסעת שוהים בלתי חוקיים, ומשמדובר במי שהורשע בעבר בגין עבירות דומות, ואף תלוי ועומד נגדו כתב אישום בגין אותן עבירות ממש, הרי שאין מקום להחזיר את הרכב לידיו.

המסגרת הנורמטיבית

הפרק הרביעי לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], תשכ"ט – 1969 (להלן: "הפקודה") מסדיר תפיסת חפצים והחזקתם ע"י המשטרה.

סעיף 32(א) לפקודה קובע כדלקמן:

"רשאי שוטר לתפוס חפץ, אם יש לו יסוד סביר להניח כי באותו חפץ נעברה, או עומדים לעבור, עבירה, או שהוא עשוי לשמש ראיה בהליך משפטי בשל עבירה, או שניתן כשכר בעד ביצוע עבירה או כאמצעי לביצועה".