עמ"נ 8507-03-16 גביאו יינה נ' מדינת ישראל

1.החלטה מאוחדת בבקשה למתן פטור מתשלום אגרה וכן למתן פטור מהפקדת ערבון שהוטלה על המערער מכוח תקנה 404 לתקנות סדר הדין האזרחי.

אפתח בעירבון.

2.שניים הם התנאים המצטברים למתן פטור מהפקדת ערבון. ראשית, שיניח המבקש תשתית מספקת שתלמד על העדר יכולת כלכלית; ושנית, שיצביע על כך שיש לערעור שהגיש סיכויים של ממש [ראה בש"א 1528/06 ורנר נ' כונס הנכסים הרשמי, (פורסם בנבו), פסקה 7 (17.10.2007)].

3.אשר לשאלת יכולתו הכלכלית של המערער. על סמך תצהירו, המבקש הינו אדם בן 68, פנסיונר, גרוש, הכנסתו החודשית מפנסיה הינה 3,630 ₪. כן נטען כי מעבר לדירה בבעלותו, בה הוא מתגורר, אין ברשותו נכסים נוספים. באשר ליתרת הזכות בחשבון הבנק שלו – נובע הדבר לאחר שקיבל הוא פדיון ימי חופשה ומחלה מעיריית נצרת, בגין סיום עבודתו ופרישתו לגמלאות.

4.לשאלת סיכויי הערעור. בית המשפט עיין בפסיקה המהווה בסיס לערעור ובטענות המבקש. אין לומר שסיכויי הערעור נחזים להיות גבוהים ובתוך כך תצוין בש"א 9651/07 אבו רביע נ' כלל חברה לביטוח בע"מ, (פורסם בנבו, 6.2.2008) לפיה, הנחה היא לבית משפט זה, שפסק הדין נשוא הערעור נכון ומכאן שיש הצדקה בחיוב המערער בערבון. המשיבה – מתנגדת למבוקש. עם זאת, המישור המהותי, העילה שבפיו הינה מסוג המצדיק גישה מקלה במעט, ואייחס לה משקל.

5.מן הצד האחד, יש לייחס משקל להערכתי שסיכויי הערעור גבוליים, אך מן הצד האחר, נכון אני לקבל את הטענה שהמצב הכלכלי מצדיק התחשבות. נוכח זאת, הבקשה לביטול ערבון תידחה, אך במקביל, נכון אני להפחיתו ולהעמיד את שיעורו על שליש מהסך שהתבקש המבקש להפקיד. הסכום האמור, לתשלום תוך 14 יום.

6.אשר לתשלום האגרה – בנסיבות העניין, לא מצאתי לפטרו, אך נכון אני להפחיתה לשליש, ולדחיית תשלום השליש: תשולם האגרה (1/3 = 463 ש"ח), בסיום ההליך. זאת, אלא אם כן יחליט המותב העיקרי, והדבר בסמכותו, לשנות מהחלטתי זו.

ניתנה היום, ד' ניסן תשע"ו, 12 אפריל 2016, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: