פש"ר 23685-08-10 א' נ' כונס נכסים רשמי מחוז חיפה ואח'

מבוא:

1. בתיק זה הוכרזה החייבת לבקשתה פושטת רגל ביום 11/06/13, הדבר נעשה לאחר שבעלי התפקיד הסירו התנגדותם להכריז על החייבת פושטת רגל. ההתנגדות שהושמעה לאור התנהלותה בהליך ולנוכח מחדליה. לאחר שהחייבת הפקידה כספים נדרשים להסרת מחדליה, הוסרה ההתנגדות והיא הוכרזה כאמור פושטת רגל.

2.ביום 13/04/14 התקיים דיון בפני כב' השופטת בטינה טאובר, במהלכו נבחנו אפשרויות לסיום ההליך, ונדונה בקשת החייבת למתן הפטר. בדיון הוברר כי הצעת ההסדר שהוגשה על ידי החייבת לפיה היא תוסיף סך של 55,000 ₪ לקופת הכינוס לצורך מתן הפטר לא אושרה על ידי הנושים.

3.לאחר הדיון שהתקיים במעמד הצדדים נתנה כב' השופטת טאובר החלטה ביום 28/04/14, הנעתרת לבקשת החייבת למתן הפטר על בסיס הצעתה המשופרת של החייבת בדיון. בדיון הביעה החייבת נכונות לשלם בתמורה להפטרה סך של 70,000 ₪ מעבר לכספים המופקדים בקופת הכינוס. כן הסכימה החייבת להמחות בנוסף את זכויותיה בקרן הפנסיה לקופת הכינוס ולשלם הוצאות ההליך. בהחלטה ניתן הפטר בכפוף לתנאים אלו וזאת חרף התנגדות ב"כ הנושים (להלן: "ההחלטה").

4.בהחלטה, כב' השופטת טאובר קבעה כי העובדה ששפר גורלה של החייבת והיא מצויה היום בקשר זוגי עם עורך דין המנהל רמת חיים גבוהה ממנה נהנית גם החייבת, אינה לכשעצמה מאפשרת לחייב את בן זוגה הנוכחי בתשלום חובות החייבת שנוצרו לפני כניסתו לחייה. עוד צוין בהחלטה כי אין להתעלם מהעובדה שהושת על החייבת תשלום חודשי בסך 2,000 ₪ ומדובר בסכום לא מבוטל. בהתאמה, אישרה כב' השופטת טאובר את נכונות החייבת והסכמת ב"כ הכונ"ר וקבעה כי בכפוף להפקדת סך נוסף של 70,000 ₪ בתוך 4 חודשים ממועד ההחלטה, המחאת זכויות החייבת בקופות למעט סכומים מוגנים על פי סעיף 75 לפקודת פשיטת הרגל וכן בכפוף לתשלום הוצאות ההליך, תופטר החייבת מחובותיה. עוד נקבע בהחלטה כי יש לראות בהחלטה החלטה המעניקה הפטר מותנה לחייבת.

5.ביום 14/05/14 נחתמה פסיקתא בהתאם להחלטה וזאת לצורך מימוש כספי החייבת בחברות ביטוח בהתאם להחלטה.

6.אין מחלוקת כי החייבת לא מילאה אחרי התנאים שנקבעו בהחלטה ולפיכך לא בשלו התנאים למתן הפטר חלוט לחייבת. כמו כן אין מחלוקת כי החייבת לא קיימה מאז מתן ההחלטה חובותיה בהליך, לא שילמה תשלומים חודשיים ולא הגישה דוחות.

ביום 28/08/14 ביקשה החייבת הארכת מועד לביצוע התנאים האמורים בהחלטה ל-8 חודשים נוספים, בטענה כי היא נמצאה בשמירת הריון ולאחר מכן ילדה תאומים ובשל כך לא הצליחה לחזור לעבודה, גם מטעמי בריאות. נטען בבקשה כי בשל כך זקוקה החייבת לארכה נוספת כדי לגייס הכספים הנדרשים בדרך של הלוואת.

בבקשה (סעיף 7 שבה) הציעה החייבת להפקיד עד לגמר תקופת ההארכה סך של 2,000 ₪ מידי חודש בחודשו. בקשת החייבת נעתרה בחלקה בהחלטתי מיום 01/10/14 נוכח עמדת הנאמן אשר הוגשה לתיק בית המשפט במועד זה. בהתאמה ניתנה לחייבת ארכה נוספת בת 6 חודשים להשיג את מלוא הסכום הנדרש בהחלטה, והכל בכפוף לסילוק חוב הפיגורים שהצטבר בקופת הכינוס עד למועד מתן ההחלטה (ביום 01/10/14) ונקבע כי על החייבת לעמוד בצו התשלומים שהוטל עליה על פי התחייבותה, קרי 2,000 ₪ לחודש.

7.ביום 26/10/14 הגישה החייבת הודעה נוספת בה התבקש בית המשפט לאשר לה לשלם את כל הסכום הנדרש לצורך מתן הפטר בתשלום אחד ולפטור אותה מתשלומים חודשיים בסך 2,000 ₪ כל אחד. בסעיף 8 להודעה, שהיא בפועל בקשה, טענה המבקשת כשהיא מיוצגת על ידי עו"ד דינציס כי: