ת"א 175-04-14 קניון פקיעין בע"מ נ' פלג הגליל החברה האזורית למים וביוב בע"מ

1. פסק-דין זה ניתן על דרך הפשרה, לפי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד – 1984 וזאת מכוח הסכמת הצדדים, כמפורט בפרוטוקול מיום 10.1.16.

2. המדובר בתביעה כספית שהגישה התובעת כנגד הנתבעת בטענה כי החל מתחילת גביית חיובי המים ע"י הנתבעת ב 11/10 ועד 12/13 חויבה התובעת ושילמה חיובים ביתר ע"י הנתבעת. התובעת צירפה תחשיב וטענה כי לאור כמות המים שנצרכה בהתאם לקריאות שהופיעו בחשבונות שנשלחו אליה בחודשים אלו, הרי שהתשלום שנגבה, היה בייתר והיא זכאית להשבתו.

הנתבעת התנגדה לתביעה וטענה כי מד המים אצל התובעת היה מד מים משולב אשר הורכב הן ממד מים הסופר ספיקות גבוהות והן ממד מים הסופר ספיקות נמוכות. הנתבעת הודתה כי בחשבונות שנשלחו לתובעת הופיע פירוט רק של מד מים אחד, אולם, לטענתה, החיוב התייחס לסכום הצריכה של 2 המדים ושיקף נאמנה את הצריכה בפועל.

אין חולק שביום 3.10.13 הוחלף מד המים אצל התובעת ואולם, לטענת התובעת, גם ב 3 החודשים לאחר מכן חויבה בייתר.

3.כבר בראשית הדברים אדגיש, כי בעובדה שהצדדים הסכימו והסמיכו את בית המשפט להכריע על דרך הפשרה, יש להצביע על כל אחד מן הצדדים כמי שמבקש לסיים את הסכסוך בדרך של פשרה ולא בהכרעה שיפוטית חדה ונוקבת, אשר יהיו בה קביעות וממצאים חד משמעיים ביחס למי מהצדדים. בעניין זה כבר נקבע בפסיקה: "הסכמה זו מקפלת בתוכה את נכונותו של כל צד שלא לעמוד בתוקף על כל טענותיו בבחינת "יקוב הדין את ההר" ואת נכונותו של כל צד להטות אוזן קשבת לטענות חברו. המשפט מכיר בחשיבות ערך האמת, אך גם ביחסיותו של ערך זה. המשפט מתרחק מערכים מוחלטים ומחפש פשרה- המשקפת את מלוא המורכבות של הקיום האנושי- בין ערכים מתנגדים. דווקא החיפוש אחר ערכים ובהם החיפוש אחר האמת מביא את המשפט לצורך הדורש לאזן בין ערכים מתנגשים (ראה אהרון ברק- על משפט שיפוט ואמת, משפטים כ"ז (תשנ"ו) 11).

כבר נקבע כי פסיקת בית המשפט בהליך לפי סעיף 79 איננה מוגבלת לד' אמותיו של הדין המהותי אלא גם לעקרונות ושיקולים של מוסר, חירות, צדק, שלום ויישור הדורים" (ת"א (ת"א) 726247/06 סלקום ישראל בע"מ נ. בריטניה ישראל מעוף נכסים והשקעות בע"מ).

4.כפי שהובהר והוסכם על ידי הצדדים, פס"ד זה אשר ניתן על דרך הפשרה אינו מנומק. בעניין זה אזכיר את ההלכה כי מוטב שפס"ד על דרך הפשרה לא ינומק בשל מורכבות השיקולים העומדים בבסיסו ואשר אינם ניתנים למדידה ומשקל (ראה רע"א 3876/01 פלסט בע"מ נ. שיטרית, שם סקר בית המשפט את הבסיס להלכה זו).

5.לאחר שעיינתי בכל המסמכים שבפני, שקלתי את טענות הצדדים, והבאתי בחשבון שיקולים שבדין, אך גם כאלה החורגים מדלת אמותיו של הדין המהותי והראויים להכרעה על דרך הפשרה, אני מקבלת את התביעה באופן חלקי בלבד ומחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת סכום כולל בסך 42,000 ₪.

למען הסר ספק, המדובר בסכום הכולל הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד.

סכום זה ישולם לתובעת תוך 30 יום שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום בפועל.