בפ"ת 349-02-16 מדינת ישראל נ' גל

בפני בקשה להארכת פסילה מנהלית עד תום ההליכים המשפטיים כנגד המשיבה, על פי סעיף 47 (ט) לפקודת התעבורה (נוסח חדש) תשכ"א – 1961.

ביום 30.1.16, ניתן כנגד המשיבה צו פסילה מנהלית מלהחזיק או לקבל רישיון נהיגה לתקופה של 30 יום, וזאת מתוקף סמכותו של קצין משטרה, על פי סעיף 47(ה)(3) לפקודת התעבורה.

הצו ניתן בהקשר לתיק משטרה 20250463492, כאשר בהמשך, הוגש כנגד המשיבה כתב אישום המייחס לה עבירות של נהיגה בשכרות, לאחר שבגופה נמצאו, לכאורה, 515 מיקרוגרם אלכוהול לליטר אוויר נשוף, בבדיקה שנערכה לה במכשיר "ינשוף" ונהיגה במהירות מופרזת, לאחר שרכבה נמדד, לכאורה, כאשר הוא נוסע במהירוצ של 150 קמ"ש, בדרך מהירה, בה במהירות המותרת הנה 90 קמ"ש.

הפסילה הוארכה בהסכמת המשיבה והיום, טענו הצדדים לבקשה, כמפורט בפרוטוקול.

דיון והכרעה

שני שיקולים מנחים את בית המשפט בדיון בבקשה זו: ראשית, קיומן של ראיות לכאורה בדבר אשמתו של המשיבה ושנית, הקביעה האם יש בהמשך נהיגתה של המשיבה כדי לסכן את שלום הציבור.

ראיות לכאורה

תיק המשטרה הוגש לעיוני.

מעיון בתיק המשטרה עולה כי, ביום 30.1.16, בשעה 02:15 לערך, נהגה המשיבה ברכב, בכביש 20,מכיוון צפון לכיוון דרום ובהגיעה בסמוך לק"מ 18, נמדד רכבה, באמצעות מכשיר ממל"ז, במהירות של 155 קמ"ש (לפני הפחתה) והשוטר, החל בנסיעה אחרי רכב המשיבה, הגיע במקביל לרכב וכרז למשיבה לעצור.