עמ"נ 27043-11-15 זרילה ט' (עציר) נ' משרד הפנים

ערעורו של המערער מופנה כנגד החלטות בית הדין לביקורת משמורת מימים 29.6.15 ו-8.11.15 במסגרתן נדחתה בקשתו לשחררו.

כמו כן, נטען בערעור כי החלטת הממונה על ביקורת גבולות מיום 24.2.15 לפיה הושב המערער למשמורת ניתנה מחוסר סמכות ופגיעה בכללי הצדק הטבעי.

ואלה עיקרי העובדות:

המערער הגיע לישראל כתייר עם קבוצה ביום 7.2.06 כשבידו דרכון גינאי באשרה של ב/2. הקבוצה הייתה אמורה לשהות בארץ עשרה ימים.

המערער לא עזב עם הקבוצה את הארץ וביום 10.4.06 נערך למערער שימוע במהלכו התברר שלמערער אף דרכון נוסף של חוף השנהב.

הוצא נגד המערער צו הרחקה וצו משמורת ומאז נמצא המערער במשמורת, פרט לתקופה של כארבעה חודשים, כמפורט להלן.

במהלך שנת 2008 נעשה ניסיון להרחקת המערער, הוזמן לו מקום בטיסה אך המערער סירב לעלות למטוס.

במהלך שנת 2010 נעשו שני ניסיונות להרחקת המערער, המערער הוטס לאתיופיה משם היה אמור לעלות על טיסת המשך לחוף השנהב ואולם בשדה התעופה המערער השתולל, סירב לעלות על טיסות ההמשך ושלטונות אתיופיה דרשו שהמערער יוחזר לישראל וכך אכן נעשה.

כאמור המערער הגיע ארצה עם דרכון של גינאה. שגרירות גינאה בישראל אישרה שהמערער אזרח אותה מדינה. המערער לעומת זאת טען, ואף טוען כעת, כי הוא נולד בגינאה ואולם כילד עבר עם אביו לחוף השנהב, שם חי עד הגיעו לישראל. גרסת המערער הינה כי בחוף השנהב נשקפת סכנה לחייו בשל סכסוך במהלכו אביו נרצח מול עיניו ולכן אינו מוכן לחזור לחוף השנהב. המערער גם מסרב לחזור לגינאה, לטענת בא כוחו בשל כך שאינו מכיר שם איש.

המערער הגיש יותר מבקשה אחת להכיר בו כפליט אולם בקשותיו נדחו – ואין טענה מצדו כי בשל נסיבותיו זכאי הוא למעמד של פליט.