תת"ע 490-10-14 מדינת ישראל נ' לביא

כתב האישום ומהלך הדיון

הנאשם הואשם בכך שהרשה לאחר לנהוג ברכב שהינו מלגזה כאשר האחר בלתי מורשה לנהיגה ברכב, עבירה על סעיף 10 (ב) לפקודת התעבורה.

בפני בית המשפט העיד מטעם התביעה השוטר יוסי שניידר אשר ערך תרשומת וכתב אישום (ת/1) והוגש כתב האישום וההזמנה לדין שנרשמה לנהג המלגזה (ת/2). מטעם ההגנה העיד הנאשם וכן העידו עובדיו של הנאשם: נהג המלגזה ולדימיר וסרמן, ואיתן קוסיוב, עובד נוסף של הנאשם. ב"כ הצדדים הגישו, לבקשתם, סיכומים בכתב.

הטיעונים העיקריים

אין חולק כי לנהג המלגזה, ולדימיר, אין רשיון נהיגה, ואין חולק כי במועד הרלוונטי ולדימיר נהג במלגזה. כנגדו הוגש, כאמור, כתב אישום בנפרד, הוא הורשע בעבירה ודינו נגזר. הסוגיה העיקרית שבפנינו מתמקדת בשאלה האם הנאשם "הוכיח שנקט בכל האמצעים הסבירים כדי שאותו אדם לא יוכל לנהוג ברכב" כהוראת המחוקק בסיפא לסעיף 10(ב) לפקודת התעבורה.

טוען הסנגור, בין היתר, כי הנאשם כלל לא ראה את נהיגתו של ולדימיר. כמו כן טוען כי כלל לא הרשה לולדימיר לנהוג במלגזה, ולהיפך, הנאשם הזהיר אותו בעבר, כמו את יתר עובדיו, שאינם מורשים לנהיגה, לבל ינהגו. הסנגור עוד הוסיף וטען לאכיפה בררנית, מחדלי חקירה, וטענות נוספות, הכל כמפורט בסיכומיו.

דיון והכרעה 

תיאור האירוע

לאחר שמיעת העדויות וקריאת התרשומות עולה התמונה הבאה: הנאשם הינו הבעלים של עסק לשיווק תוצרת חקלאית בשוק הסיטונאי. לנאשם יש שותף בעסקו. הנאשם הינו מעסיקו של ולדימיר. ביום האירוע - יום שבת, הגיעו הנאשם וולדימיר למקום העסק בשוק הסיטונאי ברכבו של הנאשם כאשר הנאשם נהג ברכב. הנאשם בעדותו מסר כי "ולדימיר ירד מהאוטו, והלך לכיוון החנות, אני נשארתי באוטו לסיים את השיחת טלפון, וולדימיר עובד איתי כסבל, כשהגעתי לחנות ראיתי מצד ימין שלי את השוטר שהגיע וולדימיר מוציא את המלגזה מהחנות ללא אישור לפני שהגעתי, אז השוטר עצר אותו..." . במהלך עדותו נשאל הנאשם ע"י בית המשפט כדלקמן: "באיזה שלב ראית אותו" והנאשם השיב "כשהוא יוצא מהחנות השוטר ואני מגיעים ביחד, השוטר מגיע מכיוון הכביש ואני מכיוון החניה, אני רואה אותו מהשלב שהוא יוצא מהחנות" בהמשך שאל בית המשפט את הנאשם כיצד הוא מסביר את הגיון פעולותיו של ולדימיר, שהרי אם הנאשם הזהיר את ולדימיר בעבר לבל ינהג במלגזה מדוע ולדימיר עשה כן במרחק של מטרים ספורים מהנאשם, אשר יכול בכל רגע לראות את ולדימיר נוהג במלגזה בניגוד מוחלט לאיסור מפורש שניתן לו? בתשובה מסר הנאשם כי "הוא (ולדימיר, י.צ.) בא לחנות, ראה שם באלגן, רצה לסדר לפני שאני מגיע... וברביעי חמישי שישי אני לא בעסק... ואז אני מביא אותו איתי בשבת והוא יורד מהאוטו..."

האם הנאשם עשה כל שביכולתו למנוע את נהיגתו של ולדימיר?

אומר כבר עתה כי התשובה לשאלה שבפתיח הינה לטעמי שלילית ולהלן הנימוקים:

האם הנאשם הזהיר את ולדימיר לבל ינהג במלגזה?

הנאשם מוסר כי הזהיר בעבר את ולדימיר ואת שאר העובדים לבל ינהגו במלגזה ללא רשיון. הנאשם לא החתים את ולדימיר על מסמך כלשהו, אף לא מסר כי התריע בפני עובדיו על סנקציות שינקטו כנגדם, ואפילו לא נקט בכל סנקציה נגד ולדימיר בעקבות מקרה זה. כל שעשה הנאשם לאחר מקרה זה היתה אמירה לולדימיר כדלקמן: "...אמרתי לו שפעם אחרונה שזה קורה, פעם הבאה הוא יפוטר", הנאשם אף לא התלונן במשטרה על השימוש ברכב ללא רשותו. לנוכח כל האמור לא שוכנעתי כי אכן ניתנה אזהרה שכזו ואף אם היתה אזהרה מילולית, אין אזהרה דלה זו עולה כדי נקיטת כל האמצעים למנוע מולדימיר לנהוג במלגזה.