פל"א 396-10-14 מדינת ישראל נ' פרץ

בפני בקשה לעיון חוזר בהחלטה שניתנה ביום 19.11.15, בעניין חישוב תקופת פסילת רישיון הנהיגה של המבקשת בתיק זה.

המבקשת נפסלה בשני תיקים:

1. תת"ע 2590-09-13- נפסלה ביום 9.7.14 לתקופה של 6 חודשים בניכוי חודש פסילה מנהלית. המבקשת הפקידה תצהיר בבית המשפט ביום 2.9.14.

    

2. בתיק הנוכחי נפסלה מנהלית ביום 29.8.14 – נערך לה שימוע. לא מסרה את רישיונה לקצין הפוסל (ראו טופס השימוע המצורף לבקשה); במסגרת בקשה לפסילה עד תום ההליכים, נפסלה בהעדרה, ביום 20.10.14, עד לסיום ההליכים. הפסילה הובאה לידיעתה – לא הפקידה רישיון או תחליף רישיון; בגזר הדין נפסלה בנוכחותה למשך 11 חודשים- ביצעה הפקדה כדין ביום 6.7.15.

    

   יצוין, כי בגזר הדין התייחס בית המשפט לטענות המבקשת בדבר העדר רישיון ונתן הוראות ברורות לביצוע ההפקדה, וכאמור רק לאחר מכן בוצעה הפקדה כדין.

    

   בשלב מאוחר יותר, הגישה המבקשת בקשה לחישוב פסילה (באמצעות סניגורה הקודם). מהבקשה עלה, כי פנתה למשרד הרישוי לחישוב הפסילה, אך בקשתה נדחתה מהטעם שלא ביצעה הפקדה כדין במסגרת תיק זה.

    

   המבקשת לא רוותה נחת מהחלטת משרד הרישוי ופנתה בבקשה לחישוב פסילה למותב זה. בבקשה הקודמת לבקשה זו, ביקשה המבקשת, להסיג את הפסילה, כך שתחושב רטרואקטיבית מיום 2.2.15, לאור "המלצת שירות המבחן והמסגרת הטיפולית בה המבקשת לוקחת חלק...". יודגש, כי אין חולק כי במועד המבוקש (2.2.15), לא הייתה הפקדה בתיק בית המשפט.

    

   בית המשפט דחה בקשה זו לאור ההלכות הנוהגות והוראת החוק הרלבנטית (ראו: תקנה 557 לת"ת; רע"פ 8317/10כהן נ' מ"י (8.2.11); עפ"ת (חיפה) 48348-11-13 פשצנקו נ' מ"י (3.1.14). נפסק, כי רק משעה שבוצעה הפקדה כדין בתיק זה (6.7.15), ניתן לחשב את הפסילה.