ת"צ 382-01-14 שושני ואח' נ' יפאורה - תבורי בע"מ ואח'

 (אישור הסדר פשרה בתובענה ייצוגית)

לפני בקשה לאישור הסדר פשרה בעניינה של המשיבות 1 ו- 2 (להלן: "יפאורה") בתובענה הייצוגית שבכותרת. פסק דין חלקי המאשר הסדר פשרה כנגד המשיבה 3 (להלן: "פריגת") ניתן כבר ביום 24.6.2015 (להלן: "פסק הדין החלקי בעניין פריגת"), ופסק דין זה יתייחס בעיקרו להסדר הפשרה בעניינה של יפאורה. עניינה של התובענה בטענת המבקשים כי כל אחת מהמשיבות, המהוות שתי יצרניות מיצים מובילות בישראל, אינה מסמנת משקאות מסוג נקטר פירות מתוצרתה בהתאם להוראות התקינה הרלוונטיות (ת"י 776 נקטר פירות. להלן: "התקן"), וכי הן מטעות את צרכני המשקאות לגבי תכולתם של מוצרים אלו. בכל הנוגע למוצרים מתוצרתה של יפאורה התייחסה הבקשה לשני מוצרים: "נקטר פירות בטעם תות בננה" (להלן: "נקטר הפירות") ו"נקטר אננס ליצ'י" (להלן: "נקטר אננס - ליצ'י"), כפי שתוארו בבקשת האישור. על פי הסדר הפשרה בעניינה, יפאורה הצהירה כי כבר תיקנה את סימון נקטר הפירות באופן שיפורט להלן, והמבקש 1 הסתלק מהתביעה ביחס לנקטר אננס - ליצ'י. כן התחייבה יפאורה להעביר תרומה במוצרים. מהטעמים שיפורטו להלן סברתי כי יש מקום לאשר את הבקשה, ולתת להסדר הפשרה בעניין יפאורה תוקף של פסק דין.

א. רקע

1. הרקע הרגולטורי לתובענה תואר בפסק הדין החלקי בעניין פריגת, ולנוחות הקורא יובאו הדברים גם בפסק דין זה.

2. ת"י 776 הוא התקן המחייב לעניין סימון מוצרים מסוג "נקטר פירות". התקן מוצא על ידי מכון התקנים הישראלי, ומעמדו המחייב נובע מצו הגנת הצרכן (סימון ואריזה של מוצרי מזון), התשנ"ט – 1998.

3. הוראות התקן מבחינות בין שלושה סוגים של "נקטר", בהתאם למספר מיני הפרי ממנו יוצר:

   הסוג הראשון, נקטר ממין אחד של פרי, הוא משקה בו תכולה מינימאלית של רכיבי פרי מסוים, והוא מכונה "נקטר" בתוספת שם הפרי האמור. כך, למשל, משקה הכולל לפחות 30% שזיפים יזכה בכינוי "נקטר שזיפים" (ויובהר, בטבלה 1 של התקן קבועה תכולה כוללת מינימלית של רכיבי פרי בנקטר ממין אחד של פרי, וזאת ברזולוציה של הפירות השונים. לגבי שזיפים נדרשת תכולה של 30%, בעוד שלגבי פירות אחרים עשויה להידרש תכולה אחרת: 25% לנקטר בננה או לנקטר גויבה; 40% לנקטר פטל או לנקטר אננס; 50% לנקטר אגס או לנקטר פרי הדר וכיו"ב).

   הסוג השני, נקטר משני מיני פירות, הוא משקה בו תכולה מינימאלית של רכיבי פרי משני מינים שונים, והוא מכונה "נקטר" בתוספת שמות שני מיני הפירות לפי סדר תכולה יורד. כך, למשל, משקה המכיל 25% אגס ו- 22.5% אפרסק יזכה בכינוי "נקטר אגס אפרסק" (ויובהר, סעיף 203.2 קובע את דרך החישוב לפיה יקבע אם תכולת הפרי בנקטר משני פירות מספיקה. הוראות סעיף זה מעוררות שאלה פרשנית, שהתעוררה ביחס לנקטר אננס-ליצ'י).

   הסוג השלישי, נקטר משלושה מיני פירות, הוא משקה בו תכולה מינימאלית של לפחות 40% רכיבי פרי משלושה מיני פירות שונים ויותר, והוא מכונה "נקטר פירות". ב"נקטר פירות" מתיר התקן ככינוי משני "לסמן, בסדר תחולה יורד, את שמות כל מיני הפירות שמהם יוצר הנקטר, ושתכולת כל אחד מהם בנקטר היא לפחות 10% מתכולת הפרי המינימאלית (בנקטר ממין אחד של פרי)...". כך, למשל, משקה המכיל 16% תפוחים, 12% אגס, 8% משמש ו- 4% תות שדה יזכה בכינוי "נקטר פירות", וניתן להוסיף בצד הכינוי "תפוחים, אגס, משמש ותות שדה" (ויובהר, לפי טבלה 1 לתקן תכולת הפרי המינימאלית בנקטר ממין אחד של תפוח עץ או אגס היא 50%, ושל משמש או תות שדה היא 40%. לפיכך ניתן לרשום את כל 4 הפירות הללו בכינוי המשני בדוגמא שהובאה לעיל).

4. זאת ועוד, התקן עוסק לא רק בשם שיש לקרוא למשקה הנקטר בהתאם לרכיביו, אלא גם באיור המופיע על גבי האריזה. לעניין זה מורה סעיף 106.4 לתקן כי "מותר לאייר פרי ששימש כחומר ממוצר לייצור נקטר, ובלבד שאיור זה לא יטעה לגבי התכולה היחסית של הפירות השונים במוצר".

5. תכליתן של ההוראות האמורות בתקן ברורה וטובה: הן מיועדות לאפשר לצרכן לדעת על נקלה הן כי המשקה שלפניו מכיל אחוז גבוה של רכיבי פרי (וזאת מעצם כינויו "נקטר") והן מהם מיני הפירות מהם מורכב המשקה (וזאת באמצעות ציון מיני הפירות בצד הכינוי "נקטר" ובאמצעות התבוננות באיור). ודוק, על תכולת המשקה יכול הצרכן ללמוד גם מעיון ברשימת המרכבים שעל גבי האריזה, ואולם תכליתו של התקן הייתה לאפשר לצרכן לדעת מהם רכיבי הפרי כבר במבט חטוף על שם המוצר והאיור שעל האריזה.

6. בקשת האישור שלפניי איננה כופרת בכך שהמשקאות נושא התובענה עונים להגדרה של "נקטר", דהיינו שיש בהן תכולת רכיבי פרי העולה על המינימום הנדרש בתקן. הטענות המועלות נגד חלק ממיצי הפירות של המשיבות היא שהכינוי והאיור בהם משתמשות המשיבות אינם תואמים את המתחייב על פי התקן. כך, למשל, המשקה המכונה על ידי יפאורה "נקטר פירות בטעם תות-בננה" הוא משקה אשר מרכיב הפרי המרכזי בו אינו לא תות ולא בננה, אלא מיץ תפוחים, ובנוסף יש בו רכיבים נוספים שאינם באים לידי ביטוי בשם המוצר ובאיור הנלווה למוצר, על כן שמו התקני של המוצר הינו: "נקטר פירות", וכשם משני (ככל שתרצה יפאורה להוסיפו): "נקטר תפוחים, בננה, תות, תפוזים, פסיפלורה ופירות יער". בנוסף האיור על מוצר זה אינו משקף נכונה את מרכיבי המוצר, שכן המרכיב הדומיננטי, תפוח, כלל אינו מצויר באיור.