תא"מ 159318-09 שלמה חברה לביטוח בע"מ נ' אלמקיאס

לפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר הגנה ובמעמד צד אחד ביום 22/11/2009 ותוקן ביום 8.3.2015.

לטענת המבקש, פנה לבית המשפט עם קבלת התביעה והבהיר כי לא פגע הוא ברכב שבנדון ולא נסע כלל ברחוב בו בוצעה העבירה. לטענתו לא קיבל הוא כל פניה בעניין מבית המשפט.

המשיבה טוענת כי המבקש כלל לא התייחס לטענות התובעת בכתב התביעה ולא ציין דבר לעניין המשאית, למה שימשה, האם הינו בעליה וכל עובדה רלוונטית אחרת בתגובה לטענות התובעת, תוך העלאה טענה סתמית שאינה סותרת את התביעה, לפיה הוא עצמו לא פגע ברכב התובעת. כמו כן, טוען המשיב כי הנתבע לא התייחס לבקשה למתן פס"ד במסגרתה צורף אישור מסירה ותצהיר מוסר, מהם עולה כי כתב התביעה נמסר לידי אשתו של הנתבע, יתר על כן, ניתן ללמוד כי הכתובת בה בוצעה המסירה של כתב התביעה זהה לכתובתו נכון להיום.

בתשובת המבקש לתגובת המשיבה , טוען המבקש כי יש לבטל את פסה"ד בשל ביטול מחמת אי המצאה כדין ובשל ביטול עפ"י שיקול דעת ביהמ"ש. המבקש טוען כי פירט בהרחבה מדוע עומדת לו עילה לביטול פסה"ד, כגון: פירט את נסיבות אי המצאתו כדין של כתב התביעה. המבקש מציין כי כתב התביעה לא נמסר לאשתו של המבקש אלא לאחותו שאינה מתגוררת עמו, אשר סירבה לחתום על המסמכים ולכן אין מדובר במסירה כדין.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, מצאתי לקבל את הבקשה מן הטעמים שיפורטו לעיל: ביטול מחובת הצדק נראה כי אין מקום להורות על ביטולו של פסה"ד מחובת הצדק. לא נראה כי נפל כל פגם במתן פסה"ד, שכן כתב התביעה הומצא למבקש ביום 20.08.2009 ונמסר לידי בת משפחתו, אחותו ששמה אילנית, שסירבה לחתום על אישור המסירה. המבקש טוען כי אינו גר בכתובת בה נמסר כתב התביעה. טענה זו הייתה יכולה בנקל להתברר אילו היה מצרף ראיה המצויה בשליטתו בדמות תדפיס מרשם האוכלוסין המעיד על מקום מגוריו הרשום בעת שבה בוצעה המסירה. יתר על כן, המבקש מודה כי פנה הוא לבית המשפט מיד לאחר קבלת כתב התביעה, כפי שאכן עולה מתיק בית המשפט, ולמרות החלטת בית המשפט להגשת כתב הגנה לתיק לא עשה כן המבקש.בנסיבות אלו לא עמד המבקש בנטל הפרכת חוקיות המסירה, אשר בוצעה לבן משפחתו. לפיכך, נחזית המסירה לחוקית בהתאם לאמור בתקנה 481 לתקסד"א ולאור הודאתו בקבלת כתב התביעה הרי שאין מקום לביטולו של פסק הדין מחובת הצדק. ביטול לפי שיקול דעת בית המשפט במסגרת זו על ביהמ"ש לבחון שני מבחנים אלו: האחד, סיבת מחדלו של המבקש להתגונן והשני סיכויי ההצלחה כי הגנתו תתקבל. באשר למבחן הראשון, סיבת המחדל הנטענת אשר כל כולה היא בטענה כי לא היה ידוע למבקש על ההליכים המשפטיים העומדים ותלויים כנגדו, אינה מוצדקת לכשעצמה, שכן אך ברור כי זה ידע בעצם פנייתו לבית המשפט מיד בסמוך לקבלת כתב התביעה. יחד עם זאת, בהתאם להלכה הפסוקה, הנזק ניתן לריפוי באמצעות הוצאות מתאימות בהתאם לגובה הנזק. באשר למבחן השני, שהינו המשמעותי מבין השניים, נראה כי למבקש סיכויי הצלחה כנגד התביעה במידה שפס"ק יתבטל לנוכח הכחשת קרות התאונה על ידו, ודי בטענה זו במסגרת התביעה כנגדו כדי להקים לו סיכויי הצלחה וטענות הגנה אפשריות כנגדה, אשר מצדיקים את מתן יומו בבית המשפט בהתאם לזכות החוקתית.

לאור האמור לעיל, פסק הדין מבוטל. כתב הגנה יוגש לתיק בתוך 20 ימים.

המבקש יישא בהוצאות המשיבה בסך של 750 ₪ אשר ישולמו תוך 20 ימים.