ת"ק 959-10-14 ע' נ' פרופורציה פי. אם. סי. בע"מ

לפניי תביעה שהוגשה לבית המשפט לתביעות קטנות.

ביום 28.8.2014 עברה התובעת אצל הנתבעת הליך של הזרקת חומצה הילרונית לצורך מילוי עיניים שקועות. לטענת התובעת, בעקבות הטיפול (שעלותו 1,890 ₪) נגרמו לה נפיחות ושטף דם מתחת לעין ימין, שנמשכו מספר שבועות, זאת בשעה שבשלב הייעוץ ובטפסי ההסכמה דובר על אפשרות של שטפי דם ונפיחויות שיחלפו תוך מספר ימים. התובעת טוענת כי בשל כך נגרמה לה עוגמת נפש; היא סבלה מכאבים ונמנעה מלצאת מהבית בשל תחושת בושה נוכח ה"חבורה" שבפניה. עוד טוענת התובעת להתנהלות מזלזלת מצד הנתבעת בכל הנוגע לטיפול בתלונתה. בגין האמור עותרת התובעת לפיצוי בסך של 5,000 ₪.

בדיון שהתקיים ביום 29.11.2015 שמעתי את התובעת, את נציג הנתבעת ואת הרופא המטפל. לאחר בחינת טענות הצדדים ועיון בחומר שהוצג לי, מצאתי כי יש לדחות את התביעה. בהתאם למצוות הדין, אנמק את פסק-הדין באופן תמציתי.

התובעת אינה טוענת לרשלנות בטיפול, ואינה מלינה על תוצאות הטיפול מבחינת מילוי העיניים. התובעת גם לא הגישה כל חוות-דעת רפואית. טענתה של התובעת מתמקדת אך ורק בנושא הנפיחות ושטף הדם, אשר נמשכו – לטענתה – פרק זמן ממושך יותר ממה שהובטח. אין בידי לקבל טענה זו.

ראשית, בטופס ההסכמה שעליו חתמה התובעת נכתב באופן מפורש כי "לאחר ההזרקה תתכנה תגובות ותופעות לוואי כגון: נפיחות, אדמומיות, כאב, בצקות... ושטפי דם, תופעות אשר חולפות בד"כ מעצמן תוך מס' ימים בהזרקה לעור הפנים ולאחר כשבוע בהזרקה לשפתיים". הנה כי כן, תופעות כגון נפיחות, שטפי דם וכאב אינן זרות לטיפול, והמטופל מיודע לגביהן מראש. בטופס נכתב כי תופעות אלה "חולפות בד"כ מעצמן תוך מס' ימים בהזרקה לעור הפנים". מדובר אפוא על "מספר ימים" ועל "בדרך כלל", ובנסיבות אלה, איני סבור כי הימשכות התופעות במשך תקופה של שבועיים או שלושה עולה כדי הפרת התחייבות או פגיעה בציפייה הסבירה של המטופלת. בהקשר זה אוסיף, כי אני מקבל את עדותו של הרופא מטעם הנתבעת, שלפיה הוא נוהג להסביר למטופלים על רגישותו של האזור ועל האפשרות להיווצרות תופעות כגון שטפי דם ונפיחויות.

שנית, התובעת הציגה תמונות של שטף הדם שנגרם לה (סומנו ת/1). התמונות צולמו לדבריה בשבוע שלאחר הטיפול. מסתבר, כי התובעת הופיעה לביקורת אצל הרופא ביום 11.9.2014 – כשבועיים לאחר הטיפול – ובשלב זה רשם הרופא "עדיין שטף דם קל מאוד". בדיון הציג הרופא תמונות שצולמו באותו ביקור, ואכן לפי התרשמותי שטף הדם כמעט נעלם. התובעת לא הציגה תמונות מתאריך מאוחר יותר.

שלישית, במהלך הדיון העלתה התובעת (לראשונה) את הטענה כי היא הוזמנה לאירוע כשבוע לאחר הטיפול, וכי היא נערכה להופיע לאירוע כשהיא נראית במיטבה, אולם בגלל שטף הדם לא כך היו הדברים. אלא שגם בהקשר זה אין בידי לקבוע כי לתובעת הייתה ציפייה או הסתמכות סבירה, שעה שהיא ביצעה את הטיפול שבוע לפני האירוע, ביודעה כי לטיפול יש תופעות לוואי כגון שטפי דם ונפיחויות, אשר חולפים "בדרך כלל" "תוך מספר ימים".

סיכומו של דבר: התובעת קיבלה את הטיפול שהזמינה, והטיפול השיג את מטרתו; התובעת הסכימה לבצע את הטיפול לאחר שנמסר לה מידע לגבי התגובות ותופעות הלוואי האפשריות, והיא חתמה על טופס הסכמה; התופעות שנצפו בפועל אצל התובעת לא חרגו מן הסיכונים שנפרשֹו לפניה מבעוד מועד, והם נמשכו פרק-זמן קצוב, כאשר לאחר שבועיים-ימים שטף הדם כבר היה קל מאוד. נראה, כי התובעת מבחינתה ציפתה לתהליך החלמה קל יותר, ולתוצאה מיטבית מהירה יותר, אולם לא מצאתי כי ציפייה זו מקימה לה, במקרה זה, עילת תביעה נגד הנתבעת. הדברים יפים גם לגבי טענתה של התובעת כי היא לא הייתה מעוניינת שאחרים ידעו על הטיפול שעברה.

אשר על כן, התביעה נדחית. התובעת תישא בהוצאות הנתבעת בסך של 500 ₪.