עמ"נ 4807-10-15 ברקטאב נ' רשות האוכלוסין

לפניי בקשה "לעיכוב ביצוע פסק דין ולמתן צו ביניים – עיכוב השמה בחולות וחידוש אשרה זמנית (ולצו ארעי במעמד צד אחד)", שהינה למעשה בקשה לסעד זמני בערעור, בה מבוקש להורות שהמבקש לא יידרש להתייצב במתקן חולות בתאריך שנקבע לו, וכן מבוקש כי אשרתו הזמנית של המבקש תחודש, עד למתן פסק דין בערעור שהגיש המבקש על פסק דינו של בית הדין לעררים בתל אביב (כבוד הדיין דותן ברגמן) מיום 10.9.2015 (ערר (ת"א) 1603-15) (להלן – "הבקשה").

תמצית העובדות והשתלשלות ההליכים עד כה

המבקש, אזרח אריתריאה, נכנס לישראל בשנת 2007 וקיבל אשרת עבודה ושהייה מסוג ב/1, שהתחדשה, לפי הנטען, מעת לעת (העתק האשרה שהונפקה למבקש ביום 24.12.2013 צורפה כנספח "4" לבקשה). ביום 23.12.2007 נערך למבקש שימוע והוצא כנגדו צו משמורת והרחקה (נספח "4" ו-"5" לתגובת המשיב).

ביום 19.2.014 הגיש המבקש בקשת מקלט פרטנית.

ביום 31.3.2014 הורה המשיב למבקש להתייצב במתקן חולות, בד בבד עם הוראת השהייה הונפקה למבקש רישיון זמני מסוג 2(א)(5) עד למועד ההתייצבות. הוראת כעולה מתגובת המשיב, השהייה הונפקה למבקש לאחר שנערך לו שאלון (נספח "6" לתגובת המשיב).

המבקש נקט בהליכים משפטיים לביטול הוראת השהייה (עת"ם (מר') 49408-04-14 אשר הועברה לבית הדין לעררים – ערר (ת"א) 1148-14). בעקבות מתן פסק הדין בעניין איתן (בג"ץ 7385/13 איתן נ' ממשלת ישראל (פורסם בנבו, 22.9.2014), נמחק עררו של המבקש (7.10.2014) ונקבע כי עניינו ישוב לטיפול המשיב.

ביום 5.2.2015 התייצב המבקש להאריך את אשרתו וזומן לשימוע.

ביום 23.2.2015 נערך למבקש שימוע לפני מתן הוראת שהייה בהתאם להוראות החוק למניעת הסתננות ולהבטחת יציאתם של מסתננים מישראל (תיקוני חקיקה והוראות שעה) התשע"ה-2014 (להלן – "החוק למניעת הסתננות"), ולאחריו ניתנה לו הוראת שהייה לתקופה של 20 חודשים, כאשר נקבע כי על המבקש להתייצב במתקן חולות ביום 15.3.2015. בד בבד עם הוראת השהייה הונפקה למבקש רישיון זמני מסוג 2(א)(5) עד ליום 15.3.2015 (נספח "7" לתגובת המשיב).

ביום 8.3.2015 הגיש המבקש ערר על ההחלטה מיום 23.2.2015 וכן בקשה למתן צו ביניים לבית הדין לעררים (ערר (ת"א) 1603-15). למחרת היום, ניתנה החלטת בית הדין לעררים לפיה המבקש לא נדרש להתייצב במתקן חולות עד להחלטה אחרת. ביום 22.6.2015 נערך דיון בבית הדין לעררים (נספחים "9"-"13" לבקשה), ונקבע כי פסק הדין יישלח לצדדים.

לאחר שהתקיים הדיון וטרם שניתן פסק דין בעניינו, ניתן פסק הדין בעניין דסטה (בג"ץ 8665/14 דסטה נ' הכנסת (פורסם בנבו, 11.8.2015)) (להלן – "פס"ד דסטה"). בהמשך לכך, ובהתאם להחלטת בית הדין לעררים, הגיש המבקש טיעון תמציתי לבית הדין לעררים, בו פירט את השלכות פס"ד דסטה על עניינו (נספח "14" לבקשה).