עמ"נ 4832-10-15 אמלסום זרי נ' רשות האוכלוסין וההגירה

לפניי בקשה "לעיכוב ביצוע פסק דין ולמתן צו ביניים – עיכוב השמה בחולות וחידוש אשרה זמנית (ולצו ארעי במעמד צד אחד)", שהינה למעשה בקשה לסעד זמני בערעור, בה מבוקש להורות שהמבקש לא יידרש להתייצב במתקן חולות בתאריך שנקבע לו, וכן מבוקש כי אשרתו הזמנית של המבקש תחודש, עד למתן פסק דין בערעור שהגיש המבקש על פסק דינו של בית הדין לעררים בתל אביב (כבוד הדיין דותן ברגמן) מיום 10.9.2015 (ערר (ת"א) 1741-15) (להלן – "הבקשה").

תמצית העובדות והשתלשלות ההליכים עד כה

המבקש, אזרח אריתריאה, נכנס לישראל במרץ 2008. ביום 11.3.2008 נערך למבקש שימוע והוצא כנגדו צו משמורת והרחקה (נספח "5" לתגובת המשיב). כעולה מתגובת המשיב, המבקש שוחרר ממשמורת ביום 11.5.2008, וביום 18.5.2008 ניתנה לו אשרת שהייה מסוג 2(א)(5), שהתחדשה, לפי הנטען, מעת לעת.

ביום 6.2.2014 הגיע המבקש ללשכת המשיב לצורך הארכת אשרתו, ולאחר שנערך לו שימוע, הורה המשיב למבקש להתייצב במתקן חולות עד ליום 16.3.2014 (נספח "7" לתגובת המשיב).

המבקש פנה לשר הפנים, ובהמשך לכך התבקש להתייצב בלשכת המשיב ביום 13.3.2014 (נספח "8"). בלשכת המשיב נערך למבקש שימוע, ונקבע כי על המבקש להתייצב במתקן חולות ביום 13.4.2014 (נספח "9"-"10" לתגובת המשיב). המבקש פנה למשיב בבקשה לבטל את הוראת השהייה האמורה.

ביום 12.6.2014 הגיש המבקש בקשת מקלט פרטנית (לטענת המבקש – שניה במספר ולטענת המשיב – ראשונה). לשלמות התמונה יצוין כי ביום 23.6.2015 נערך למבקש ראיון ביחידת הפליטים של המשיב, אך טרם ניתנה החלטה בעניינו.

ביום 15.6.2014 הגיש המבקש ערר על הוראת השהייה (ערר (ת"א) 1128-14). ההליך נמחק על מנת לאפשר לו למצות את ההליך המינהלי מול המשיב.

ביום 30.6.2014 הודיעה רע"ן אכיפה למבקש כי ההחלטה להפנותו למתקן חולות בעינה עומדת (נספח "11" לתגובת המשיב). על החלטה זו הגיש המבקש ערר לבית הדין לעררים (ערר (ת"א) 1510-14). בעקבות מתן פסק הדין בעניין איתן (בג"ץ 7385/13 איתן נ' ממשלת ישראל (פורסם בנבו, 22.9.2014), נמחק עררו זה של המבקש ונקבע כי עניינו ישוב לטיפול המשיב.

ביום 4.3.2015 נערך למבקש שימוע לפני מתן הוראת שהייה בהתאם להוראות החוק למניעת הסתננות ולהבטחת יציאתם של מסתננים מישראל (תיקוני חקיקה והוראות שעה) התשע"ה-2014 (להלן – "החוק למניעת הסתננות"), ולאחריו ניתנה לו הוראת שהייה לתקופה של 20 חודשים, כאשר נקבע כי על המבקש להתייצב במתקן חולות ביום 25.3.2015. בד בבד עם הוראת השהייה הונפקה למבקש רישיון זמני מסוג 2(א)(5) עד ליום 25.3.2015 (נספח "8" לבקשה).

המבקש הגיש ערר על ההחלטה מיום 4.3.2015 וכן בקשה למתן צו ביניים לבית הדין לעררים (ערר (ת"א) 1741-15). ביום 22.3.2015, ניתנה החלטת בית הדין לעררים לפיה המבקש לא נדרש להתייצב במתקן חולות עד להחלטה אחרת (נספחים "9"-"12" לבקשה). ביום 22.6.2015 נערך דיון בבית הדין לעררים, ונקבע כי פסק הדין יישלח לצדדים (נספח "14" לבקשה").