תת"ע 347-07-15 מדינת ישראל נ' אלסאנע המאם

בפני בקשה לביטול פסה"ד שניתן בהיעדר הנאשם מיום 06.07.15.

במועד הדיון, גזרתי את דינו של המבקש בהיעדר והטלתי עליו קנס על סך 500 ₪, פסילה בפועל של 3 חודשים ופסילה על תנאי של 3 חודשים למשך שנתיים וזאת בגין עבירות לפי סעיף 10א וסעיף 12א2 לפקודת התעבורה.

ב"כ המבקש הגיש בקשה דחופה לביטול פסק הדין שהוטל על המבקש בהיעדר ועיכוב ביצוע.

במסגרת הבקשה טען המבקש כי מעולם לא נתפס בגין העבירות המיוחסות לו ואינו מכיר את הרכב בו בוצעו העבירות.

עוד נטען כי זהותו של המבקש לא אומתה באמצעות תעודה מזהה ולכן לא יכול היה לדעת את מועד הדיון. לטענת המבקש קיים חשש שאדם אחר התחזה למבקש והשוטר שערך את הדו"ח לא בדק ולא אימת את זהות הנהג באמצעות תעודה מזהה.

בבסיס הבקשה הטיעון לפיו כדי שלא יגרם עיוות דין מבוקש לבטל את פסק הדין – ולתת לו יומו בבית המשפט על מנת להוכיח כי לא ביצע את העבירה.

ב"כ המשיבה הביעה התנגדותה לביטול פס"ד שניתן בהיעדר, מהטעם שהמבקש זוהה ע"י אנשי המשטרה באמצעות פרטים שרק הוא יכול היה לדעת עליהם וכן זוהה במסוף המשטרתי על ידי אותם פרטים.