ת"ק 597-12-14 אופיר ואח' נ' קויפמן

תביעה קטנה ע"ס 11,500 ₪.

בכתב התביעה נטען כי התובעים והנתבעת מתגוררים בדירות באותו בניין בטבריה כאשר דירת התובעים בקומה א' ודירת הנתבעת בקומה ג'. לפני מס' שנים בנו התובעים ביחד עם השכן שגר בקומה ב', (להלן:" גוזלן") תוספת בניה לדירותיהם שהיא מרפסת בשטח של 16.5 מ"ר כך שבקומה א' נבנתה תוספת של 16.5 מ"ר לדירה א' ובקומה ב' תופסת של 16.5 מ"ר לקומה ב'. הבניה בוצעה במימון התובעים וגוזלן ביחד (לכתב התביעה מצורף הסכם לביצוע התוספות כאשר מצד אחד התובעים וגוזלן ומצד שני הקבלן).

 כעבור מס' שנים, פתחה הנתבעת דלת אל עבר תוספת הבניה ובנתה אף היא פרגולה ורעפים בשטח 16.5. מ"ר. משתוספת זו לא הייתה מתאפשרת אלמלא היסודות והקורות שנבנו על ידי התובעים וגוזלן, הבטיחה הנתבעת לשלם את חלקה ועל סמך הבטחה זו התובע אף חתם לה על בקשתה להיתר בניה.

עוד נטען בכתב התביעה כי המהנדס שערך עבור הנתבעת את התכנית לצורך קבלת ההיתר אמר בפניה כי להערכתו עליה לשלם לתובעים סך של 6,000 ₪ ולגוזלן סך דומה של 6,000 ₪.

התובע פנה אל הנתבעת בדרישה לשלם לו את חלקה אך היא "הפכה פניה והציעה לשלם לתובע רק מחצית מהסכום שנקבע ע"י המהנדס".

על פי חוות דעת שמאי המצורפת לתביעה, על הנתבעת לשלם עבור חלקה היחסי בתוספת הבניה סך של 5,000 ₪. עוד נטען בכתב התביעה כי התובע נאלץ לבצע שינוי תב"ע בכדי לאפשר את תוספות הבניה ובגין כך שילם את הסך של 10,500 ₪ וכי הנתבעת נדרשת לשלם שליש מסכום זה בסך של 3,500 ₪.

הסעד המבוקש בסך של 11,500 ₪ מפורט כדלקמן:

חלקה של הנתבעת בתוספת הבניה , סך של 5,000 ₪.

עלות שינוי תב"ע 3,500 ₪.