עמ"נ 9099-06-14 טריף ואח' נ' ועדה מקומית לתכנון משגב ואח'

1.לפניי ערעור מנהלי על החלטת ועדת הערר המחוזית לפיצויים ולהיטל השבחה- מחוז צפון (להלן: "ועדת הערר") מיום 23.4.15, לפיה נדחו העררים שהגישו המערערים וזאת נוכח העדר קיומה של עילה לתביעה שהגישו המערערים לירידת ערך מקרקעיהם בהתאם לסעיף 197 לחוק התכנון והבנייה, תשכ"ה- 1965 (להלן: "החוק"). במסגרת הערעור מתבקש בית משפט זה לבטל את החלטת ועדת הערר ולהורות על החזרת תיקם של המערערים אליה, על מנת לקבוע את היקף הפגיעה במקרקעי המערערים.

2.רקע עובדתי:

א.המערערים הינם תושבי הכפר ג'וליס, אשר הינם בעלי שמונה חלקות קרקע חקלאיות באוזר המצוי מדרום לכביש 85 ובסמוך לאתר המתוכנן להקמת מסילת ברזל המקשרת בין עכו לכרמיאל (להלן: "החלקות"). בכתב הערעור צוין באופן מפורט זיהוי החלקות השונות, כמו גם בעלות המערערים השונים בהן, מאחר ועניין זה אינו שנוי במחלוקת במסגרת הערעור דנן, אינני רואה לפרט את מספרי החלקות והבעלות בהן.

ב.במהלך השנים תוכננו ואושרו תכניות שונות הנוגעות לחלקות השונות ולשאר המקרקעין באזור, כפי שיפורט בהמשך.

ג.ביום 1.12.09 הגישו המערערים תביעה בפני המשיבה 1 לפי סעיף 197 לחוק, לקבלת פיצוי כספי בגין ירידת ערך חלקותיהם, וזאת נוכח אישור תוכנית תת"ל 12/2, אשר עניינה הקמת קו רכבת והנחת מסילת ברזל במקטע עכו וכרמיאל, אשר פורסמה לאישור ביום 18.12.06 (להלן: "התת"ל"). בנוסף הגישו תביעה לירידת ערך עקב אישור תוכנית תמ"א 3 שינוי 11 ד' אשר מייעדת חלק מהקרקעות לטובת תחום הדרך.

בהמשך, הגיעו המערערים להסכם פשרה לפיצוי כספי עם המשיבה 2 (להלן: "רכבת ישראל"), ובהסכמת המשיבה 1 לעניין הקרקעות המיועדות להפקעה לטובת מסילת הברזל, אולם הצדדים לא הגיעו להסכמה לגבי החלקות נשוא הערעור, אשר נמצאות בסמיכות לשטח המיועד להנחת מסילת הברזל. על כן, הוסכם בהסכם הפשרה כי תביעת המערערים לירידת ערך עקב שינוי התמ"א תימחק, תוך ששמורה להם הזכות לתבוע בעתיד פיצויים בגין ירידת ערך, וזאת מבלי שתהא לרכבת ישראל או למשיבה 1 הזכות לטעון טענת התיישנות ו/או שיהוי ו/או מעשה עשוי ו/או כל טענה אחרת שתעלה עקב אישור שינוי תמ"א.

ד.הצדדים הוסיפו להתדיין באשר לחלקות נשוא הערעור, אולם לא הגיעו להסכמות על כן, נדרשה המשיבה 1 (להלן: "הועדה המקומית"), לדון בסוגיה ולהכריע בה. המערערים חזרו וטענו לפגיעה בחלקותיהם, כאשר לטענתם, טרם אישור התת"ל ובהתאם לתוכנית קודמת, ניתן היה להקים על החלקות מבנים חקלאיים, דבר שאינו אפשרי עוד לאחר אישור התת"ל.

הועדה המקומית דנה בתביעת המערערים ודחתה אותה. לעמדת הועדה המקומית האישורים להנחת מסילת הברזל ניתנו עוד בתוכניות קודמות ובטרם אישור התת"ל. נוכח האמור, כל פגיעה שנגרמה למערערים בשל ירידת ערך החלקות, אירעה בעבר ולא עם אישור התת"ל. הועדה המקומית הוסיפה כי בכל מקרה אישור התת"ל לא פגע בערך החלקות, שכן אף בהתאם לתוכנית קודמת- ג/ 6540, לא ניתן היה לקבל היתרי בנייה משיקולים נופיים (ראו נספח ע/5 לכתב הערעור).

ה.המערערים, אשר לא השלימו עם החלטת הועדה המקומית, הגישו ערר לוועדת הערר. לאחר ששמעה את הצדדים, דחתה ועדת הערר ביום 23.4.14 פה אחד, את הערר שהגישו המערערים ביחס לחלקות נשוא הערעור. (ראו נספח ע/1 לכתב הערעור).