ת"א 2001-03-12 א' נ' יזרעאלביץ'

מבוא:

1.לפניי תובענה לפיצויים עבור נזקי גוף אשר הוגשה בגין תאונת עבודה שאירעה ב-5.7.11 לתובע, מר חונאס איינאלם אספאה, פליט ו/או תייר מאריתראה, עת עבד כשכיר אצל הנתבע מר קובי יזרעאלביץ אשר במועדים הרלוונטיים היה הבעלים של מסעדה בשם "קפה בתיה".

2.התובע, יליד 1.1.79 , היה בן 32 שנים בעת התרחשות התאונה, ובן 35 שנים כיום.

3.הצדדים חלוקים הן בדבר נסיבותיה המדוייקות של התאונה, הן בשאלת האחריות והן בשאלת הנזק.

תמצית טענות הצדדים

טענות התובע

4. לטענת התובע בכתב תביעתו, במסגרת תפקידיו כשוטף כלים אצל הנתבע, הוטל עליו בין היתר לנקות בקביעות את מכונת הבשר, כאשר לצורך ניקויה יש להפעילה. לדבריו, ביום האירוע עת עסק בניקוי המכונה, נפנה הצידה עם ידו השמאלית על מנת לקחת מים, ואו אז נתפסו ארבע אצבעות ידיו הימנית במכונה ונקטעו בגובה גליל מקורב. הוא הובהל לביה"ח איכילוב בת"א, שם אושפז ועבר ניתוח הטרייה וסגירת אמפוטציות בכף היד הימנית. לאחר מכן נתון היה במעקב רפואי ועבר טיפולי ריפוי בעיסוק.

5. לטענתו, המדובר הוא בתאונה אשר האחריות הבלעדית לקיומה מוטלת לפתחו של הנתבע, אשר במעשיו ובמחדליו גרם לפגיעה הקשה בו, עת לא סיפק לו סביבת עבודה הולמת. כך, לטענתו, הנתבע הורה לו לעבוד על מכונה מסוכנת ללא אמצעים נאותים למניעת פגיעות, ובכלל זה התקנת מערכת מיגון למכונה לצורך מניעת תאונות מעין אלו, הנתבע לא השגיח ולא פיקח על עבודתו, לא הנהיג שיטות עבודה בטוחות, ולא הדריך אותו באשר לדרך העבודה הבטוחה תוך וידוא כי הוראותיו מבוצעות הלכה למעשה.

6.התובע מדגיש כי על הנתבע כמעביד קמה חובת זהירות מושגית וקונקרטית למנוע סיכונים אשר עלולים לפגוע בעובדים. כאשר במקרה דנן, הנתבע עיוול כלפיו בעוולות של הפרת חובה חקוקה, בין היתר הפרת פקודת הבטיחות בעבודה (נוסח חדש) תש"ל -1970 ורשלנות לפי פקודת הנזיקין (נוסח חדש). לטענתו, רשלנות הנתבע והפרות אלו הן אשר הביאו להתרחשות התאונה, ולפיכך על הנתבע לשאת באחריות לנזקים שנגרמו לו.

7.התובע הוסיף כי בהתאם להוראות ס' 41 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש), יש להחיל על התובענה את הכלל "הדבר מדבר בעדו", שכן לא היתה לו הידיעה או היכולת לדעת מה היו הנסיבות שגרמו לתאונה, וכי התאונה נגרמה ע"י נכס שלנתבעים היתה שליטה מלאה עליו. בנוסף מהווה מכונת הבשר, לטענתו, דבר מסוכן כהגדרתו בסעיף 38 לפקודת הנזיקין.

8.התובע אף טוען כי אין לייחס לו כל אשם תורם, באשר לפי ההלכה הפסוקה, מקום שהמדובר הוא בתאונת עבודה במסגרתה נפגע עובד, הנטייה היא להקל עם העובד תוך הקפדה עם המעביד.