תל"א 200-07 מינהל מקרקעי ישראל נ' ניר ישראל מושב עובדים

מבוא:

1.לפני תביעה למתן צו מניעה קבוע, צו עשה קבוע, וצו פינוי וסילוק יד אשר הוגשה על-ידי התובעת ו/או המינהל כנגד הנתבעת בקשר לתחנת תדלוק פנימית, אשר מפעילה הנתבעת בשטחה, שבמושב ניר ישראל.

2.לטענת התובעת, הפעלת תחנת התדלוק הפנימית באופן המאפשר לרכבים הפרטיים של חברי מושב ניר ישראל ו/או חברי מושב אחרים לתדלק בה, הינה מנוגדת להוראות המינהל ולהסכמה שניתנה על-ידי התובעת לנתבעת, לצורך הקמתה והפעלתה של תחנת הדלק הפנימית.

מיהות הצדדים : 

3.התובעת מנהלת לפי דין את קרקעות מדינת ישראל, רשות הפיתוח וקרן קיימת לישראל בהתאם לחוק יסוד: מקרקעי ישראל ולחוק מינהל מקרקעי ישראל, התש"ך 1960, ומתוקף תפקידה זה היא מנהלת גם את משבצת הקרקע של מושב ניר ישראל (להלן: "המינהל" ו/או "התובעת").

4.הנתבעת הינה מושב עובדים של העובד הציוני להתיישבות שיתופית בע"מ (להלן: "הנתבעת" ו/או "המושב").

תמצית העובדות שאינן שנויות במחלוקת

5.תחנת הדלק נשוא התביעה, הוקמה על מקרקעין שבבעלות המדינה אשר נכללים במסגרת משבצת הקרקע שמושכרת על-ידי המינהל למושב ניר ישראל, על פי חוזה אחיד הידוע בכינוי "חוזה המשבצת" (כך להלן). חוזה זה, המתחדש כל שלוש שנים, מגביל את מטרת השכירות לשימושים חקלאיים, ולהקמת יחידות מגורים ומגורים בהן ולהקמת מבני ציבור ושימוש בהם.