עמ"נ 4630-11-13 ועדה מקומית לתכנון חולון נ' ליפה

מזה למעלה מעשור מנהלים הצדדים שלפני הליכים משפטיים מייגעים בקשר עם תביעת פיצויים לירידת ערך, שאותה הגישו המשיבים על פי סעיף 197 לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה- 1965, בעקבות אישור תכנית מתאר מקומית ח/2/1/152 בחולון.

השמאי המכריע, אשר התבקש לקבוע האם נגרמה ירידת ערך למקרקעין כתוצאה מאישור התכנית, מצא כי קיימת ירידת ערך ניכרת, בשיעור ממוצע של כ-50%. ועדת הערר המחוזית לתכנון ולבניה מחוז תל-אביב, אשר דנה בערעורים שהגישו הצדדים על שומת השמאי המכריע, קיימה לא פחות מ-15 ישיבות במעמד הצדדים, שבחלקן אף נחקר השמאי המכריע על שומתו. בסופו של יום, קיבלה ועדת הערר את שומת השמאי המכריע ועל החלטתה הוגש ערעור לבית משפט זה, שבגדרו טענה הועדה המקומית, כי המדובר בהחלטה לא מנומקת. לאחר שהדיון הוחזר לוועדת הערר, בהסכמת הצדדים, על מנת שתשלים את נימוקיה, קיבלה ועדת הערר ביום 15.9.13 החלטה משלימה, שהיא ההחלטה נשוא הערעור המונח עתה לפני. לטענת הועדה המקומית, גם בהחלטה הנוכחית ועדת הערר אינה מנמקת ואינה מבססת את החלטתה לדחות את ערר הועדה המקומית.

1. רקע הדברים וההליכים

א. המקרקעין נשוא ענייננו וההליכים הקודמים

המשיבים בערעור שלפני הינם בעלי זכויות במקרקעין המצויים בתחום מרחב התכנון חולון, אשר הגישו בשנת 1998 תביעת פיצויים כנגד הוועדה המקומית לתכנון ולבניה חולון (להלן: הועדה המקומית), לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה – 1965 (להלן: חוק התכנון והבניה).

תביעת הפיצויים הוגשה בעקבות אישורה של תכנית מתאר מקומית ח/2/1/152 לאיחוד וחלוקה ללא הסכמת בעלים, שפורסמה למתן תוקף בי.פ 4349 מיום 16.11.95 (להלן: התכנית או התכנית החדשה).

התכנית החדשה הוכנה מכוחה של תכנית ח/2/152, שפורסמה למתן תוקף בי.פ. 2365 מיום 8.9.77 (להלן: התכנית המקורית), אשר ייעדה את חלקות המשיבים לאזור תעשיה ומלאכה ולאיחוד וחלוקה מחדש ללא הסכמת בעלים, אך לא כללה טבלאות הקצאה ואיזון. התכנית החדשה השלימה את התכנית המקורית והיא כללה את טבלאות ההקצאה והאיזון שלא צורפו לתכנית המקורית.

יוער, כי הן התכנית החדשה, הן התכנית המקורית, הוכנו בהתאם להוראות תכנית המתאר חולון ח/1, שפורסמה למתן תוקף בי.פ 596 מיום 23.4.58, המייעדת את החלקות לאזור תעשיה, בכפוף להכנת תכנית מפורטת או תכנית פרצלציה, שתחומיה יקבעו על ידי הועדה המקומית בהסכמת הועדה המחוזית לתכנון ובניה מחוז תל-אביב.

עובר לאישורה של התכנית החדשה, היו המשיבים בעלי זכויות בחלקות שונות בגוש 6737 באזור תעשייה ג' בחולון, בבעלות פרטית. בעקבות אישור התכנית החדשה הוקצו למשיבים זכויות בחלקות שונות חלופיות בגוש 6737, בבעלות משותפת (במושע), וזאת בשני מגרשים זמניים: מגרש מס' 15 ומגרש מס' 19.

בתביעת הפיצויים שהגישו, טענו המשיבים, כי טבלאות ההקצאה והאיזון שפורסמו במסגרת התכנית החדשה הוכנו על בסיס תשריט שגוי, משנת 1971, אשר לא כלל סימון מבנים של מחזיקים (לרבות פולשים) בשטח התכנית החדשה, דבר שהביא לכך כי בעלי חלקות שהיו במקורן פנויות ובבעלות פרטית קיבלו במקומן מגרשים תפוסים בבעלות משותפת.

הוועדה המקומית החליטה לדחות את תביעת הפיצויים שהגישו המשיבים, וזאת בין היתר בטענה כי התביעה התיישנה.