הפ"ב 28-10 אסולין מאיר נ' יו"ר מושב הזורעים

בקשה לביטול החלטה שניתנה בהעדר התייצבות המבקש ביום 9.7.15.

1. המבקש, אסולין נפתלי, הגיש בקשה לפי פקודת ביזיון בית המשפט כנגד המשיבה אגודת המושב "הזורעים", ובה ביקש לאכוף על יו"ר ועד האגודה, לציית להחלטה של בית משפט זה אשר אישרה פסק בוררות שניתן במחלוקת שבין הצדדים לפיו נקבע כי למבקש זכות ראשונה לקבל נחלה פנויה במשבצת המושב.

    

2. דיון בבקשה נקבע ליום 9.7.15. משלא התייצבו המבקש או בא כוחו לדיון, דחיתי את הבקשה תוך חיוב המבקש בהוצאות. בשולי החלטתי התייחסתי לבקשה לגופה, וציינתי כי למבקש אין מעמד בתיק זה, שכן, אביו מאיר ז"ל הוא אשר היה צד להליך המקורי. מכל מקום, אין לבקשה מקום, שכן פסק הבוררת התייחס למתן זכות ראשונה להקצאת נחלה פנויה, וזאת כאשר "אם וכאשר תחליט האגודה להקצות את אחת הנחלות הפנויות או חלק מהן". קבעתי כי אין המדובר בהחלטה אופרטיבית, הניתנת לאכיפה בבקשה לפי פקודת ביזיון בית המשפט. שכן, לא נמצא כי נתקיים התנאי של קיום החלטת הועדה להקצאת נחלה. על כן, ממילא לא ניתן לראות כל ביזיון שבוזתה החלטת הבוררת שקיבלה תוקף של פסק דין.

    

3. הבקשה שלפני, אוחזת בתוכה בקשות רבות פרט לביטול ההחלטה שניתנה בהעדר: בקשה לעיכוב ביצוע החלטה, בקשה לקביעת מועד חדש לדיון, בקשה למחיקת נוסח בקשה שהוגשה ביום 9.7.15, ובמקומה לקבל את הבקשה. החלטתי זו עוסקת עתה בבקשה לביטול ההחלטה שניתנה בהעדרו של המבקש.

    

4. בבקשתו, מודה המבקש כי ידע על מועד הדיון, אולם טעות אנוש גרמה לטעות טכנית שהתרחשה במשרדו. שכן, נקבעו לבא כוח המבקש דיונים חופפים בבתי משפט שונים, ועקב טעות אנוש, או טענות "טכנית", נמחק דבר הדיון מיומנו של עורך הדין, כאשר גם המבקש עצמו "יודע בטעות כי כנראה הדיון יקבע מחדש למועד אחר". המבקש מוסיף ומטיח אבני בליסטראות בב"כ המשיב, כאילו על זה היה להזכירו את דבר הדיון, ומסיף ומלין על בית המשפט כי פסק בהעדרו תוך שלא נתן לו יומו, וקובע כי ההחלטה פוגעת בו ובמשפחתו וגורמת לעיוות דין ולנזקים שלא לצורך. לגוף העניין, טוען המבקש כי בקשתו אמורה היתה להתקבל, כאשר הוא מפרט נימוקים אין סוף – נימוקים עליהם חזר והוסיף עליהם כהנה וכהנה בתגובתו לתשובת המשיבה, לרבות טענות באשר לפסק דינה של הבוררת ולראיות כוזבות שהובאו בפניה במהלך הבוררות. אולם למעשה כל שעולה מטענותיו הוא, כי לשיטתו, "המשיבה לא מקיימת את רוח הבוררות של פסק הדין והיא עושה זאת ביודעין. בשל כך יש להכיר בחוסר מעשיה ביזיון בית המשפט". (כלשונו).

    

   איני רואה מקום להיזקק לטענות אחרות שהועלו באשר לתובענתו המקורית, שכן, יש לזכור כי עסקינן בבקשה לפי פקודת ביזיון בית המשפט. הליך זה שהוא מעין פלילי, אמור להיות נדון בהתאם לכללים בהם דן בית המשפט בהליך פלילי – בו יש צורך להוכיח הפרה מלאה של נורמה חד משמעית, ברורה ומדוייקת.

    

5. שניים הם השיקולים על פיהם יבחן בית המשפט האם יש מקום לבטל את ההחלטה שניתנה בהעדר התייצבות. השיקול הראשון הוא הסיבה שהביאה למחדלו של המבקש להתייצב לבית המשפט. ואילו השיקול השני והחשוב יותר, הינו סיכויי הצלחתו של מבקש הביטול בבקשה העיקרית. (ראה למשל רע"א – 10436-07 ציון נגד בנק הפועלים [28.4.08]; רע"א 5904/10 אנדרסון מדיקל נגד אוניפארם [14.12.10]). כאמור השיקול השני חשוב יותר. שכן, ככל שסיכויי ההצלחה בהליך רבים יותר, הרי בית המשפט יתן להם משקל עודף על הנימוקים לאי ההתייצבות.