תא"מ 291-05-14 דיוקים 2000 תעשיות בע"מ ואח' נ' אלמוג יוסי יבוא ושיווק בע"מ ואח'

1.בפני תביעה להשבת כספים בסך 5600 ₪ ותביעה שכנגד בסך 6,627 ₪.

2.התובעת רכשה מהנתבעת – יבואנית מסורים – בעסקת טרייד אין בה קבלה לידיה הנתבעת מסור ישן ("להלן: "המסור הישן") - מסור סרט (להלן: "המסור" או "המסור החדש"), במחיר של 40,600 ₪ כולל מע"מ.

3.לטענתה שילמה לנתבעת את תמורת המסור המלאה ולאחר מספר חדשים בוטלה העסקה, בהסכמת שני הצדדים, אך הנתבעת השיבה לה סך של 35,000 ₪ בלבד ונותרה חייבת 5,600 ₪.

4.התובעת שכנגד לעומתה טוענת כי הנתבעת שכנגד לא שילמה לה את תמורת המסור למעט הסך 5,600 ₪ ששולם עבור המע"מ, וכי "השבת" התמורה נעשתה בדרך של אי-גבייתה (באמצעות גביית שיקים שבוטלו בלשכת ההוצאה לפועל) וכי הנתבעת שכנגד חייבת לה כספים בגין תיקונים (בשווי 10,000 ₪+מע"מ) שבצעה במסור הישן, שהוחזר לתובעת כשהוא משופץ - כחלק מביטול העסקה – כך שבפועל קבלה בחזרה מסור ישן מתוקן. הסכום אותו תובעת התובעת שכנגד (6,627 ₪ כאמור) מורכב מהסכומים הבאים:

1.אותם 10,000 ₪ (משום מה ללא המע"מ) בגין המסור הישן

2. 2,227 ₪ בגין מכירת 11 מסוריות (203 ₪ למסורית), תיקון ידית של רתך (835 ₪) ובניכוי הסך 841 ₪ הנקוב להלן בסעיף 6(2);

3.שני הסכומים שלעיל בניכוי הסך 5600 ₪ אותו הנתבעת אינה חולקת כי עליה להחזיר לתובעת.

5.הצדדים הסכימו ביניהם כי על אף שהוגשו 5 תצהירים (מנכ"לי שתי החברות, מנהל המסגריה של התובעת, מנהל אגרוטל וחשמלאי/טכנאי של הנתבעת) המצהירים לא יחקרו על תצהיריהם ויוגשו סיכומים בכתב. המשמעות של ויתור על חקירות המצהירים היא כי כל האמור בתצהיריהם מקובל על הצד שכנגד והויכוח אינו עובדתי. דא עקא כי בחלק מהתצהירים נמסרו עובדות סותרות שאינן יכולות לדור בכפיפה האחת עם השניה.

6.ראשית טענה הנתבעת כי היה קיים פער של 3,161 ₪ בין סכום העסקה כפי שסוכם ובין התשלומים שבוצעו בפועל ע"י התובעת. פער זה הוסבר, בסיכומי התובעת, בכך שהנתבעת היתה חייבת לתובעת, טרם ביצוע עסקת המסור החדש, שני זיכויים שסכומם הכולל 3,161 ש"ח:

1. בגין עסקת רכישת רתכת באפריל 2011 – הנחה בסך 2,320 ש"ח כולל מע"מ

2. בגין החזרת סליל CO2 מיום 31.7.11 – סך של 841 ₪.

7.הנתבעת טוענת, בצדק, שדבר זה לא נטען ע"י התובעת לאחר הגשת כתב ההגנה והתביעה שכנגד ע"י הנתבעת והוא נטען במועד הסיכומים לראשונה. על כן, לדבריה, מדובר בהרחבת חזית אסורה. לגופו של עניין טוענת הנתבעת כי הקיזוז בגין החזרת הסליל נעשה על ידה כנגד החיוב בגין רכישת המסוריות כמפורט לעיל. לעומת זאת הראיה בגין הזיכוי הראשון עליה נסמכת התובעת לקיזוז בסך 2,300 ₪ - היא "הזמנת ספק" של התובעת עצמה ולא מסמך של הנתבעת. ה"קיזוז" נעשה רק על דעתה של התובעת, ללא הסכמת הנתבעת. יתרה מכך הסכום אינו מופיע בכרטסת הנהלת החשבונות שצרפה הנתבעת לכתב התביעה שכנגד.

8.הנתבעת מוסיפה ומצביעה על כך כי למרות שעסקת הרכישה בגינה בוצע ה"קיזוז" היא מתאריך 28.4.11, הרי ש"הזמנת הספק" האמורה היא מיום העסקה נושא תיק זה, 25.7.11, כארבע שעות לפני ביצוע העסקה, כאשר ניתן להנפיק תעודה כזו, לדבריה, בכל מועד. ברור איפוא, לדבריה, כי מדובר בהמצאה.

9.לטענתה פעולה חד צדדית זו מצטרפת לכלל הפעולות החד צדדיות בהן נקטה התובעת ובהן ביטול השיקים והחזרת המסור לאחר חדשים רבים של שימוש בו.

10.כן טענה הנתבעת כי שתי ההמחאות (חוץ מהסך 5,600 ₪) שנמסרו לה - נמסרו באיחור – ונקובים בהן מועדי פרעון מאוחרים ממה שסוכם, כדלקמן: