עמ"נ 25414-03-15 זינו ואח' נ' מדינת ישראל

ערעור על החלטת בית הדין לעררים מיום 22.1.15.

רקע

1. המערער 1 הינו אזרח סין אשר נכנס לישראל כדין בשנת 2000 כעובד זר בתחום הסיעוד. רשיון זה הוארך מעת לעת עד ליום 28.2.05.

בדצמבר 2005 נעצר המערער בשל שהייה בלתי חוקית בישראל ובסמוך לכך הועברה פנייה מטעמו למשרד הפנים אשר בה נטען כי הוא נמצא במערכת יחסים עם המערערת, אזרחית ישראלית, והרחקתו תגרור את קריסתה הכלכלית.

ביום 4.1.2006 שוחרר המערער ממשמורת בכפוף להפקדת ערבות בסך 25,000 ₪ וזאת לאחר שהגיש עתירה מנהלית (עת"מ 2801/05, תל-אביב יפו).

2. ביום 9.7.06 הגישו המערערים בלשכת האוכלוסין באילת בקשה למתן מעמד בישראל עבור המערער מכח טענה לחיים משותפים עם המערערת ובהתאם לנוהל חיים משותפים של משרד הפנים (מס' 5.2.0009). ביום 22.11.06 ולאחר ראיון שנערך לצדדים נדחתה הבקשה מן הטעם שמשרד הפנים לא השתכנע מכנות הקשר בין הצדדים. ערר שהוגש על אותה החלטה לשר הפנים נדחה בהחלטה מיום 27.11.06.

3. המערערים הגישו עתירה מנהלית כנגד אותה החלטה (עת"מ 119/07). ביום 19.1.12 ניתן פסק דין בעתירה אשר קבע כי לנוכח הפגמים בנימוקי המשיב יש מקום להורות על ביטול ההחלטה והחזרת הנושא למשיב למתן החלטה חדשה לאחר שימוע חדש שייערך לעותרים ולאחר שיתאפשר להם להציג למשיב "את כל הראיות שברשותם להוכחת כנות הקשר הזוגי נכון למועד הבירור החוזר (לרבות המסמכים הנוגעים להסדרים הממוניים ותצהירים של מכרי העותרים דוגמת תשעת התצהירים שצורפו לעתירה;...)".

4. בעקבות פסק הדין זומנו המערערים לראיון אצל המשיב ביום 19.3.12. ביום 13.11.12 ניתנה החלטת מנהלת לשכת מנהל האוכלוסין באילת ולפיה למועד האמור הפגישה בוטלה לאחר שהמערערת הגיעה ללא המערער. למועד חדש שנקבע, ,30.4.12 אמנם הגיעו שני בני הזוג אך הריאיון הופסק לאחר שהמערערת טענה כי אינה חשה בטוב. מועד חדש שנקבע ליום 26.6.12 שונה לבקשת המערערת ליום 23.7.12, מועד אשר גם לגביו נתבקשה דחייה. למועד החדש שנקבע, 14.8.12, בני הזוג לא הגיעו. בהחלטה נאמר כי "לאור האמור לעיל אנו רואים בכך זניחת הבקשה ומודיעים לכם כי בקשתכם נסגרה".

ביום 28.11.12 הגישו המערערים ערר על ההחלטה תוך שהם מפרטים כי מעולם לא זנחו את הבקשה, ואת הטעמים לאי הגעת מי מבני הזוג לפגישות ולבקשות הדחייה. ביום 31.7.13 ניתנה החלטת ראש דסק דרום של מחלקת אשרות וזרים ברשות האוכלוסין וההגירה הדוחה את הערר תוך ציון כי בחינת מכלול הנתונים מעלה כי לא נפל פגם בהחלטת מנהלת לשכת רשות האוכלוסין באילת. בהחלטה צויין "באם מרשיך יבחרו להגיש בקשה חדשה יוכלו לעשות כן בכפוף לנהלי הרשות". קרי, תשלום אגרה והצגת המסמכים שחסרו בבקשה שנסגרה. לחילופין צויין כי ניתן להשיג על ההחלטה בפני ועדת ההשגה.

5. ביום 12.8.13 העבירה המערערת ללשכת האוכלוסין באילת העתק של פניה שנעשתה לכאורה על ידה לבית המשפט לענייני משפחה, כשעליה הוסף בכתב יד כך: "טלי שלום! אני מבקשת לשלול כל טיפול בענייננו מסיבות אישיות".