פש"ר 601-00 עזבון עמנואל הקיני ז"ל נ' בית הלחמי (מנהל מיוחד) ואח'

1.בפניי בקשה, שהגישו ויסהוף רוני ואח' (להלן: "המבקשים"), לפיה יפעיל בית משפט של פשיטת רגל סמכותו, מכוח תקנה 20 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980 (להלן: "פקודת פשיטת הרגל"), ויתיר למבקשים להמשיך ולנהל את תביעתם למתן פסק דין הצהרתי כנגד המשיבים בתיק ה"פ 62844-02-15.

לחילופין, עתרו המבקשים, כי ככל שבית משפט של פשיטת רגל יסבור, כי ההליך ראוי להתברר בפניו, יורה על זימון הצדדים.

במסגרת הבקשה ציינו המבקשים, כי הגישו ביום 02/02/15 המרצת פתיחה לבית המשפט המחוזי, למתן פסק דין הצהרתי, כי תת חלקה 1 בחלקה 80 בגוש 10855, בבית משותף שברחוב גלבוע 21, הינה פיקטיבית, אינה מהווה יחידה בבית המשותף, ורישומה כיחידה קניינית נפרדת בבעלות המנוחים עמנואל הקיני ז"ל ואוריאל גניזדוביץ' (להלן: "המשיבים"), שעיזבונם מנוהל בהליך פשיטת רגל, הינו פיקטיבי.

המבקשים טענו, כי במסגרת ניסיונם לשדרג את הבית על פי הוראת תמ"א 38, הוציאו המבקשים נסח טאבו מרוכז, ממנו נודע להם לראשונה, כי בבית קיים רישום של תת חלקה נוספת, שבפועל אינה קיימת ורישומה לא היה ידוע למבקשים. אותה יחידה, תת חלקה 1, מתוארת בנסח כקומת מרתף בשטח של 104.22 מ"ר, אליה צמודים 104/495 חלקים מהרכוש המשותף והיא רשומה על שם המשיבים.

המבקשים הוסיפו וטענו, כי מבירור שערכו המשיבים בעקבות הגילוי הנ"ל, הסתבר להם, כי ביום 29/10/56 הוגשה על ידי מר יעקב גניזדוביץ' ז"ל, אביהם של המשיבים (להלן: "המנוח"), לעיריית חיפה בקשה להיתר בניית בניין בן 8 יחידות דיור. הבקשה אושרה על ידי הוועדה המקומית לבניין ולתכנון עיר של עיריית חיפה ככזו, וכן צוין בהסכמים שנערכו בין המנוח והרוכשים המקוריים במפורש, כי המדובר בבניין בן 8 יחידות דיור, בהתאם לתכנית שאושרה על ידי עיריית חיפה. באותם חוזים המנוח לא שמר לזכותו שום חלק ונחלה מן המגרש, וממילא גם לא הצמיד חלקים כלשהם מהבית ו/או מהרכוש המשותף לזכותו.

זאת ועוד, המבקשים טוענים, כי המנוח הוסיף, בחוסר תום לב ותוך חריגה מהיתר הבנייה, לתשריט הבית המשותף, ללא הסכמת רוכשי הדירות, עמוד נוסף, עליו משורטט שטח של 104.22 מ"ר תחת הכותרת "שטח מרתף".

המבקשים מבהירים, כי הבית בנוי על מדרון, יחידת המרתף אשר נרשמה על שם המנוח אינה אלא חלל שנותר בין רצפת הבית לתוואי שיפוע הקרקע עליו נבנה הבית, וזה אטום מכל הצדדים, למעט פתח מוסתר. לטענת המבקשים, לא נעשה מעולם שימוש במרתף ואף לא שולם בגינו ארנונה.

המבקשים טענו בבקשתם, כי תביעתם אינה בבחינת "חוב בר תביעה", כי אם תביעה הנוגעת לזכויות בעלות, ומעצם טבען של תביעות אלה, שהן אינן מוכרעות על ידי הנאמן, ועל כן, הן תדונה בהליכים משפטיים רגילים. על כן, על בית המשפט להתיר למבקשים לנהל את תביעתם.

2.מנהלי העיזבון שבפשיטת רגל מתנגדים לבקשה. לטענתם, אין להתיר ניהול הליכים מיותרים כנגד המשיבים.