ת"א 640-08-14 דז'ה וו מנ'מנט בע"מ נ' בקפורד

בין הצדדים מתנהל הליך הכולל תביעה ותביעה שכנגד שהוגשו סביב הסכם שנכרת בין הצדדים שעל פיו התובעת הייתה צריכה לשמש כסוכנת ומנהלת עסקים בלעדית של הנתבעת (להלן: "ההסכם").

התובעת עתרה לגילוי מסמך המצוי בידי הנתבעת - הסכם שנחתם בין הנתבעת לבין סוכנות יולי. לטענתה, החשיבות של מסמך זה היא בסתירת טענותיה של הנתבעת אודות קיומם של תנאים מקפחים בחוזה אחיד בהסכם (שנכרת בין התובעת לנתבעת) ובהוכחת מועד חתימת ההסכם בין הנתבעת לסוכנות יולי, מועד שנדרש להוכחת הטענה בדבר הפרת ההסכם על ידי הנתבעת.

הנתבעת סירבה לגילוי המסמך בטענה כי מדובר במסמך פרטי הכולל סעיף סודיות ואשר נעדר כל רלבנטיות לתובענות המתנהלות בין הצדדים.

בתשובה טענה התובעת, כי הטענה בדבר סודיות המסמך תמוהה נוכח העובדה כי הנתבעת עצמה מסרה לידיה העתק הסכם בינה לבין סוכנות אחרת -H.H. . היא שבה על טענתה כי מאחר והנתבעת טוענת לחוזה בעל תנאים מקפחים, יש בעובדה כי חתמה על תנאים דומים עם סוכנות אחרת כדי לסתור את טענותיה אלו. היא הוסיפה כי באמצעות ההסכם בין הנתבעת לבין סוכנות יולי היא תוכל לסתור את התשובות שמסרה הנתבעת לשאלון שהוצג לה בכל הנוגע להסכם ביניהם.

אכן, נקודת המוצא בכל הנוגע לגילוי מסמכים ועיון בהם היא לגילוי מרבי אשר יש בו לשרת את החתירה לאמת העובדתית ולקידום יעילות דיונית (רע"א 4781/12 י.מ. עיני קונדיטוריה בע"מ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ (פורסם בנבו, 6.03.13)). עם זאת, אין מדובר בזכות מוחלטת. המבחן הראשון בהכרעה בבקשה לעיון במסמך הוא מבחן הרלבנטיות, היינו, האם קיימת זיקה ברורה בין גילוי החומר המבוקש לבין טענותיו של המבקש את הגילוי. בנוסף, יש לבחון את קיומם של אינטרסים נוגדים המצדיקים את מניעת הגילוי או את צמצומו, דוגמת קיומו של חיסיון (רע"א 4781/12 בעניין עיני).

מבלי לקבוע מסמרות בדבר בשלב זה, נדמה כי ההכרעה בשאלת קיומם של תנאים מקפחים אינה תלויה בקיומם של תנאים דומים בהסכם שכרתה הנתבעת עם צדדים נוספים. על פניו, השאלה אם תנאי הוא מקפח מוכרעת בהתאם לעקרונות היסוד של השיטה המשפטית ומאיזון בין ערכים ועקרונות תוך התחשבות בנסיבות העניין (ראו: ורדה לוסטהויז וטנה שפניץ, חוזים אחידים, תשנ"ד, מעמ' 47 ואילך). העובדה כי בחוזה שחתמה הנתבעת עם צד ג' מצויים אותם סעיפים, אין בה כשלעצמה כדי ללמד בהכרח על היות אותם תנאים בלתי מקפחים.

עם זאת, מאחר ולפי ההלכה הפסוקה ההכרעה בנושא הרלבנטיות הינה מרחיבה, במובן זה שיש לגלות כל מסמך שיש בו כדי לסייע לקו החקירה או עשוי לקדם את עניינו של בעל דין (רע"א 2376/13 רמי לוי שיווק השקמה תקשורת בע"מ נ' דהן (פורסם בנבו, 8.07.13)), כשמאידך, יש לתת את הדעת על זכותה של הנתבעת לא לחשוף את כל הסכמיה עם צדדים אחרים, ודאי כאלו שקיים בהם סעיף סודיות, האיזון הנכון במקרה זה הוא כי הנתבעת תגיש את ההסכם לבית המשפט מבלי להעבירו לצד שכנגד ובית המשפט יבחן האם אכן בהסכם שחתמה הנתבעת עם סוכנות יולי, ישנם סעיפים דומים או זהים לסעיפים אשר חתמה הנתבעת עם התובעת והיא טוענת להיותם תנאים מקפחים. כמו כן, בית המשפט יבחן האם התאריך בו נחתם ההסכם אכן תואם את המועד שצוין כמועד חתימת ההסכם על ידי הנתבעת בתשובה לשאלון.

הנתבעת תגיש אפוא לבית המשפט את ההסכם שנכרת בינה לבין סוכנות יולי במעטפה חתומה עליה יצוין כי אין לסרוק לנט המשפט, בתוך 14 יום.

בנוסף, הנתבעת תגיש לבית המשפט רשימה של הסעיפים בהסכם בינה לבין התובעת אשר היא טוענת להיותם תנאים מקפחים. כן תפנה הנתבעת למספר סעיף הסודיות בהסכם שבינה לבין סוכנות יולי.